הקרציה מפולניה – איך היא הפכה את זה למקצוע

זמן קריאה: 7 דקות

"תראי, הנה מישהי שעושה קריירה מלהיות מי שהיא!".

קיבלתי את ההודעה הזו מלקוחה ביום שהאתר של הילה עלה לאוויר.
זה בדיוק מה שאני מלמדת ומדברת עליו כל הזמן, אז כמובן שרצתי לבדוק במה מדובר.
 
הילה מיכוביץ סיטון היא נודניקית מוסמכת. היא הסמיכה את עצמה. כלומר: היא יצרה עסק מהכשרון שלה לנדנד לאנשים עד שהם משיגים את המטרות שלהם; היא מתפרנסת בכיף ממה שבא לה בקלות, ועפה על מה שנחשב תכונה שלילית.
 
מעבר לזה שהיא מהווה דוגמה חיה לכל הדברים שאני כותבת עליהם כל כך הרבה, האתר שלה השאיר אותי פעורת פה.
קונספט מבריק, ביצוע מעורר קנאה. תראו בעצמכם. רק אל תשכחו לחזור!
 
אז במקום להמשיך לקנא, החלטתי שאני רוצה לראיין אותה. פניתי אליה ממש בהתחלה, לפני שכלי התקשורת הגדולים גילו אותה, כך שהיא לא תפסה עלי תחת והסכימה. מפה לשם, הנה זה כאן לפניכם.

אז איך הגעת לזה?

הכל התחיל מאורית, חברה מאוד מוכשרת שלי. בסוף השירות הלאומי היא הלכה להיות פקידה ונשארה 12 שנה. לא מצא חן בעיני שהיא לא מנצלת את הכישורים שלה. אז נדנדנתי לה שתתפטר. היא הסכימה והתפטרה. ואז ישבה בבית חצי שנה בדיכאון. גם זה לא מצא חן בעיני. אז התחלתי לנדנד לה שתמצא מה לעשות עם עצמה. מפה לשם, 5 שנים אחרי, יש לה קונדיטוריה ביתית מהממת והיא משווקת למסעדות.

אחרי אורית הגיעה חברה אחרת. היא היתה בת 30 ולא היה לה רישיון נהיגה, כי היא פחדה לגשת לתיאוריה. איתה שכנועים לא עזרו אז בדקתי מתי אפשר לגשת לתיאוריה, התקשרתי אליה וקבעתי איתה לקפה – מתחת למשרד הרישוי. היא נגשה באותו יום לתיאוריה בלי ללמוד. נכשלה, כמובן. שבוע אח"כ הלכה בלעדי ועברה בהצלחה 🙂

שני המקרים האלו עשו לי חשק לעוד. מצאתי את עצמי מתחילה לחפש עוד ועוד חברים שצריכים דחיפה קלה או בעיטה בתחת. למשל: עזרתי לחברה להכין חוברת מבוכים לילדים, לחבר לסיים סרט, ולעוד חברה לפתוח חנות בגדים.

מכל ההתנסויות האלו, הבנתי שאני ממש אוהבת וטובה בלגרום לאנשים לעשות דברים. מבחן אישיותי שעשיתי ברשת עזר לי לחדד את זה. זה גם הוביל אותי לנושא המחקר שלי בתזה, שהתעסק בלגרום לאנשים במרחב הציבורי לפעול בצורה מסויימת.

איזה תהליך עברת בין השלב שהבנת שאת אוהבת וטובה בזה, ועד שפתחת עסק?

אני לא כל כך זוכרת את הרגע שבו חיברתי את הנקודות. פשוט יום אחד הגיעה ההשראה והתיישבתי לכתוב את האתר. ישבתי שלושה ימים, במקום לכתוב את התזה, המילים זרמו ופתאום נולדה הקרציה. זה עשה לי הרבה סדר. ואז זה הפך להיות מקצוע ממשי.

בכל פעם שהכרתי מישהו חדש הראתי לו את האתר, שהיה מכוער ברמות מטורפות, וכולם נקרעו ממנו והתלהבו נורא. ככה מצאתי לי לקוחות לפיילוטים, כל חבר חדש שהכרתי הפך למקורצץ פרו-בונו. עד היום אני מנדנדת להם, לא מסוגלת להניח לדברים שלא הסתיימו. אחת מהם צעקה עלי שהיא לא משלמת לי, ושאני אלך למקורצצים שמשלמים לי ואניח לה. אבל היום היא בדיוק העלתה את העמוד פייסבוק לספר ילדים שהיא כתבה ואיירה אחרי שנים של נדנודים. אז מי היא שתגיד לי מתי לעזוב אותה בנחת ומתי לא.

באיזה שלב הפכת את זה ממשהו שאת עושה כפרו-בונו למשהו שאת עושה בתשלום?

אני חושבת שעברו בערך 5 שנים מהעזרה לחברה הראשונה, כשעוד לא הבנתי מה אני בעצם עושה – ועד שהאתר החדש והמעוצב הושק והתחלתי לקחת כסף. כמו שאומרים, מאחורי כל הצלחה בן-רגע עומדות כמה שנים טובות של ניסוי וטעייה.

זו פרפסקטיבה חשובה. כי הרבה פעמים זה נשמע לאנשים "אה, מוצאים את הייעוד ולמחרת מתפרנסים מזה" – כאילו שזה משהו שקורה ברגע. אבל זה תהליך; לוקח זמן לדייק את ההבנה של מה אנחנו אוהבים ובמה אנחנו טובים, להבין איך להתפרנס מזה, ולהתחיל להרוויח מזה בפועל. כל אחד מהשלבים לוקח זמן.

זה נכון ממש. החיים הם תהליך, הדרך היא החשובה. הכי חשוב זה לא לוותר, כל עוד לא ויתרת – אתה עדיין בדרך. אני גם כל הזמן בתזוזה וחושבת הלאה. בשנייה שהעסק נפתח והתחיל לפעול ישר התחלתי לחשוב על הגדילה והצעד הבא. זה לא שהגעתי לסוף,

אני גם כל פעם מוצאת עוד ועוד קשרים קטנים בעבר שלי שהביאו אותי לעסק הזה, וכל יום עולות לי עוד ועוד מחשבות על איך הכל מתחבר. אם זו העובדה שהייתי מאבחנת פסיכוטכנית והתעסקתי בלהבין המון סוגים של אנשים ואיך לגרום להם לפעול. או היכולות הגרפיות שרכשתי כשהייתי עורכת וידאו.

עם אלו אתגרים התמודדת בדרך של הפיכת הנדנודים לפרנסה?

תמחור. אני עדיין מנסה לפענח את עניין המחיר, מכיוון שזה שירות חדש אני עדיין מנסה להבין כמה הוא שווה לאנשים. את המחיר הראשוני קבעתי במהלך שיחה עם חברה שיש לה ראש עסקי. המחירים הבאים כבר נולדו בעזרת היועצת העסקית שלי. ועכשיו אני ממשיכה לחשוב ולברר כל הזמן עם כל מיני אנשים ויועצים למיניהם – איך לעזאזל אני מתמחרת את השירות הזה בצורה המיטבית. יום אחד אני ארצה להכניס תחתי עוד קרציות והמחיר הזה צריך להתאים להעסקה שלהן. לא כולם יהיו מוכנים לנדנד ברמה שאני מנדנדת במחירים האלו.

לא היה לך "לא נעים" בהתחלה לבקש כסף מאנשים על משהו שבא לך בקלות ושאת נהנית לעשות? אני שואלת כי ה"לא נעים שישלמו לי" זה מכשול אצל הרבה אנשים. או לפחות נשים.

לא היה לי לא נעים, בגלל שבפיילוטים ראיתי את ההצלחה הגדולה ואת הערך שאני נותנת. אני מאוד מאמינה בשירות הזה ובאמת חושבת שהוא שווה כל שקל. ואני הכי אובייקטיבית שיש.

נשמע שזה שעשית את זה במשך 5 שנים ללא תשלום בנה לך את הבטחון וההבנה של הערך של זה.

בהחלט ה-5 שנים האלו בנו לי את הבטחון במוצר שאני משווקת. זה היה מוצר חדשני שאף אחד לא הציע לפני, אז הוא היה כרוך בהרבה למידה. ברגע שהרגשתי שהמוצר מוכן לא היתה לי בעיה לקחת כסף.

אז מה בעצם השירות? איך זה עובד?

אני קובעת עם המקורצצים שלי מתי הם יעבדו, ואז אני מנדנדת להם בוואטסאפ – לפעמים לפני, לפעמים באמצע, לפעמים אחרי, לפעמים גם וגם וגם – – כל פעם זה אחרת. אלמנט ההפתעה חשוב. אם הם נתקעים אני עוזרת להם לעבור את זה בכל מיני שיטות ייחודיות.

השירות הבסיסי הוא בוואטסאפ אבל לפעמים גם מנהלים שיחות טלפון כשצריך יותר לתכנן או לפתור איזו בעיה. יש גם כאלו שאני פוגשת, הכל לפי הצורך והיכולת. יש לי מקורצצת שמכורה לספרים והפקידה אצלי כל מיני ספרים שהיא תקבל חזרה רק אחרי כמה מטלות חשובות. אז היא מגיעה לפה מדי פעם.

ומי מגיע אליך?

אמהות עסוקות, סטודנטים, בעלי עסקים, צעירים שלא יודעים לנהל את הזמן שלהם. אנשים מכל מיני סוגים. וכל אחד יחיד ומיוחד עם צורך ומטרה אחרים.

תגידי… את באמת קרציה בחיים?

ברור, כל העסק הזה התחיל מזה שהייתי ממש מעצבנת ונודניקית וכל החברים שלי והמשפחה תמיד אמרו שאני נודניקית. עכשיו כשהם אומרים לי אני עונה להם ״מה אתם רוצים? זה חלק מהמיתוג. אי אפשר להתלונן יותר״ ואז הם שותקים ועושים מה שאני אומרת להם.

קשה לי לדמיין את זה. את כזו עדינה ונחמדה.

את צריכה שאני אביא לך הוכחות? אני באמת נודניקית, אומנם נודניקית נחמדה מאוד – אבל נודניקית. זו בעצם החוזקה שלי, שאני נחמדה. ואז הנדנוד עובד.

אחת הקוראות של הבלוג שאלה: למה בחרת במילה קרציה שיש לה קונוטציה שלילית, ולא בנודניקית?

דבר ראשון, אני לא רואה בקרציה קונוטציה שלילית, קרציה היא חיה מאוד נחמדת וגם לה מגיע לחיות.
שנית, זה כמובן עניין מיתוגי. את מי מעניין ״הנודניקית מפולניה״?

קרציה. תכלס חיה חמודה בסה"כ.

מה עוזר לך להתמודד עם הטוקבקים השליליים?

איזה טוקבקים שליליים??? כולם אומרים שאני מהממת. ומי שלא מתאים לו מוזמן לדפדף ולעבור הלאה.

נו, ראיתי שקיבלת פידבקים עוקצניים כשראיינו אותך לתקשורת.

את מדברת על הכתבה ב-ynet? היו שם מעט מאוד שליליים, זו אני שבחרה לשים עליהם דגש ולהפוך אותם לפוסט. אז כשיש מיליון אנשים שכותבים כמה את אדירה ושזה גאוני – מאוד קל לך לצחוק על המעט שלא מבינים. כל עוד הם מאייתים נכון את השם שלי…

לחץ כאן
לחץ כאן
לחץ כאן
הקודם
הבא

אילו עוד אתגרים היו לך?

להתמיד בשיווק.
אז לקחתי לי קרציית שיווק כמובן :).
נטלי אוליאל המהממת היא היועצת השיווקית שלי. היא מאשרת כל פוסט שאני מעלה, היא מלמדת אותי על שיווק ממומן, ומציצה לראות שאני עושה נכון. היא הכתובת הראשונה שלי בכל מה שקשור בשיווק. רק מעצם זה שהיא שם זה גורם לי לזכור לשים לעצמי יעדים ולפעול.

איזה טיפ לניהול זמן את יכולה לנדב?

הטיפ הכי גדול שלי הוא שהכל מאוד אינדיבידואלי – לכל אחד מתאימים דברים שונים ואי אפשר להכליל.

הו, זה כל כך נכון!!! ומה בכל זאת עוזר לך?

לי ספציפית עוזר לדעת שיש מישהו שמחכה למה שאני צריכה לעשות. לא סתם המצאתי את הקרציה. כשיש אנשים שמסתכלים עלי, אני פורחת – בתזה שלי היתה לי מנחה, ואתמול בדיוק הודיעו לי שאני מקבלת מצטיינת החוג השנה. ולא יודעת אם קראת בעבר, אבל דיברתי על זה שאבא שלי תמיד מרחף מעלי, ומוודא שאני לא מתבטלת. למשל איך שסיימתי את התזה הוא שאל ״מה עם הדוקטורט?״ – ציטוט מדויק שלו.

לכל דבר שאבא שלי לא מבין בו מספיק כדי לנדנד לי עליו, אני מוצאת לי קרציה – אם זה אנשים שאני משלמת להם כיועצים ומעצם הפגישה איתם אני הולכת לעשות שיעורי בית לפני, או שזה סתם חברים שאני מספרת להם מה אני מתכננת ואז כבר לא נעים לי לא לעשות. כשמספרים, חשוב שיהיה תאריך צמוד לזה, כדי להרגיש לא נעים כשהוא עובר.

דד ליין יעני.

כן. אבל שוב, זה נורא אינדיבידואלי. יש לי חברה שכשמנדנדים לה היא מתעצבנת נורא.

חחח אני כזו 🙂 ואני מסכימה שזו אחלה אסטרטגיה: לדעת מה החוזקות שלנו, לדעת מה לא, ולהיעזר לדברים שאנחנו פחות חזקים בהם.

אז לסיום – יש לך טיפ למי שרוצה ליצור עסק מתוך הכשרונות והמתנות שלו?

לכו על זה!
ואם אתם מדחיינים את זה אז תתקשרו אלי – או למיכל!

~~~

ועכשיו לטיפים שלי:

1. אם אתם רוצים להכניס הומור לפיד שלכם, כדאי לכם לעקוב אחרי הדף העסקי של הילה: הקרציה מפולניה.

2. אם אתם רוצים לזהות במה אתם באמת טובים ומה אתם אוהבים ועוד לא מילאתם את השאלון שלי – זה הזמן!
מפה מורידים את השאלון לזיהוי התשוקות והיכולות.

3. אם אתם רוצים להכיר את עצמכם יותר, למצוא את הדרך שמתאימה לכם לניהול זמן – כדאי לכם להכיר את תאוריית 4 הנטיות (The Four Tendencies). זו גישה שמדברת על מה מניע אנשים לפעולה ואיך אנשים שונים מתייחסים לציפיות חיצוניות ופנימיות. התאוריה מסבירה למה יש אנשים כמו הילה והמקורצצים שלה, שצריכים מחויבות חיצונית, ולמה יש כאלו שזה לא מזיז להם ואפילו עושה להם אנטי. או למה יש אנשים שיעזור להם לקבוע דד-ליינים וכאלו שלא מתייחסים לתאריכי יעד – אלא אם כן הם באמת קריטיים.

פה יש שיחה שלי עם נדיה לובק על סוגי טיפוסים לפי השיטה הזו וטיפים לכל טיפוס לאיך לגרום לדברים לקרות:

רוצה עוד השראה, ידע וכלים להגשמה?

למי עוד הפוסט יכול לעזור לדעתך?

שיתוף יעזור לו להגיע לאנשים המתאימים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב facebook

נעים מאוד,
אני מיכל

דרך הבלוג הזה אני רוצה לתת לך אומץ, ידע וכלים להקשיב פנימה ולהגשים את עצמך – בדרך המתאימה לך ולמגמות העולם החדש.
כדי להכיר אותי יותר >

רוצה עוד השראה, ידע וכלים להגשמה?

משאירים פה מייל ומקבלים:

  • לקט של הפוסטים הכי מקדמים 
  • עדכון כשיוצא תוכן חדש
  • הטבות מיוחדות למנויים
  • אוויר טרי להגשמה ;)
סגירת תפריט
×

עגלת קניות

ציפור של לוגו של מיכל פולת אוויר להגשמה

כיף שכתבת לי!

אחזור אליך בקרוב

רוצה להיעזר בי לצעד הבא שלך?
חסר לך פרטים כדי להחליט? בא לך פשוט לשתף אותי במשהו?

אפשר לכתוב לי דרך הטופס,
או לוואטסאפ בלחיצה כאן:

כדאי לפרט כמה שיותר כדי שאוכל לענות לך בצורה מדויקת יותר.
אפשר בשמחה לשלוח לי הודעה ארוכה.

רוצה להיעזר בי לצעד הבא שלך?
חסר לך פרטים כדי להחליט? בא לך פשוט לשתף אותי במשהו?

אפשר לכתוב לי דרך הטופס,
או לוואטסאפ בלחיצה כאן.

כדאי לפרט כמה שיותר כדי שאוכל לענות בצורה מדויקת יותר.
אפשר בשמחה לשלוח לי הודעה ארוכה.

ציפור של לוגו של מיכל פולת אוויר להגשמה

כיף שכתבת לי!

אחזור אליך בקרוב

מה בא לך לעשות עכשיו?

דילוג לתוכן