בשנים האחרונות הכל משתנה, מבנים מתפרקים, משבר רודף משבר, והרבה אנשים מדווחים על תחושה שהקרקע רועדת.
בכתבה הזו אסביר בקצרה את הסיבה הרוחנית שזה קורה, ובעיקר – אתן כמה כלים תודעתיים שעוזרים להתמודד עם הפחד משינוי וליצור בטחון בתוך חוסר הוודאות.
למה האדמה רועדת?
בשורה התחתונה:
כי האדמה הנוכחית לא יכולה לתמוך בגרסה החדשה שלנו -כפרטים וכאנושות.
יותר בהרחבה:
אנחנו בתחילתו של עידן חדש, שבו אנחנו אמורים להתנהל ממקומות חדשים – מתוך חיבור למהות ולדרך הייחודית שלנו. אנחנו לומדים ליצור הרמוניה לא מתוך ביטול עצמי, אלא מתוך הבנה שהרמוניה נוצרת כשכל אחד מבטא את הייחודיות שלו ומביא את המתנות שלו לעולם.
לכן, מסגרות ומבנים שלא תומכים בזה, ובכלל – כאלו שלא תואמים את הכיוונים של העולם החדש – מתפרקות. במקום זאת אנחנו בונים ונבנה מסגרות חדשות וגמישות, שתומכות בביטוי האינדיבידאוליות ובערכי העולם החדש.
את התהליך נחווה באינטנסביות בשנים הקרובות, והוא ימשיך להתהוות בעשרות שנים הקרובות. זה לא צריך להפחיד, כי התקופה הזו גם מביאה המון הזדמנויות ואפשר לעוף בה על החיים, תרתי משמע.
זה ממש על קצה המזלג. אני מלמדת את כל זה יותר לעומק במועדון אוויר להגשמה. עכשיו בואו נלך לכלים שיכולים לעזור.
איך מוצאים בטחון בתוך תהליך השינוי המטלטל?
נתחיל עם ציטוט שנגזור ממנו כמה מטאפורות:
"ציפור לא מפחדת שהענף עליה היא יושבת יישבר. כי הבטחון שלה לא מגיע מהענף, אלא מהיכולת שלה לעוף".
מה אנחנו יכולים לאמץ מזה?
1. להסכים לעוף במקום להיאחז באדמה בשביל בטחון.
מסגרות, שגרה, יחסים וחפצים זה חשוב – אבל אנחנו צריכים ללמוד לא להיאחז בהם. במקום זה, להוביל את עצמנו מתוך השאלות: "מה משרת את ההתפתחות שלי?", "מה באמת תורם לי?".
אם הרכוש שלנו, מקומות עבודה, מקומות מגורים או אפילו קשרים בחיים שלנו מכבידים עלינו – להבין שהם לא באמת נותנים בטחון, אלא מעכבים אותנו מלעוף.
2. למצוא את הביטחון בכנפיים שלנו
מה שבאמת נותן ביטחון הוא לא לדעת שיהיה בסדר ושלא יקרה שום דבר רע, אלא לדעת שלא משנה מה יקרה – נוכל להתמודד עם זה.
בשביל זה אנחנו צריכים להכיר את עצמנו, להבין מי אנחנו ומה היכולות שלנו, להתמודד עם אתגרים וליצור לנו הצלחות.
3. להישען על האוויר
זה נשמע פרדוקס, אבל בואו נבין מה יסוד האוויר נותן:
יסוד האוויר מאפשר לנו לראות את הדברים ממעוף הציפור, להבין את החיים שלנו מפרספקטיבה רחבה, ומשם לקבל בהירות, לדייק את ההתמודדות שלנו, ולמצוא אורך רוח.
יסוד האוויר מאפשר לנו להתחבר לחיבור למהות, לייחוד ולייעוד שלנו. החיבור לעצמנו ביחד עם הפרספקטיבה הגבוהה – מאפשר לנו לנווט את הדרך שלנו באפילה.
יסוד האוויר אוהב תנועה ושינויים והתפתחות ומאפשר לנו לשחרר את כל מה שמושך אתנו למטה ולהצליח להתרומם ולעוף עם ועל החיים.
4. ליצור עוגנים חדשים
כשענף שציפור יושבת עליו נשבר- היא עפה למקום אחר, שם היא יוצרת לה עוגן.
אז כשהאדמה שלנו רועדת – אנחנו יכולים ליצור לעצמנו מסגרות חדשות, סביבה חדשה, מבנים ועוגנים חדשים. כאלו שמתאימים למי שאנחנו היום ותורמים למטרות שלנו ולהתפתחות שלנו.
יש לנו איזה הנחה לפעמים שדברים אמורים להימשך לנצח (או לפחות זמן ארוך), ואז כשמגיע זמנם להסתיים – אנחנו חווים את זה ככשלון. אבל בעידן החדש קצב השינויים מהיר, ואנחנו צריכים לסגל לעצמנו שגרה של השתנות ובניה חדש.
ואיך מתמודדים עם הפחד משינוי?
כולנו חווינו כבר איך משבר הוביל לצמיחה, משהו שהסתיים התחלף במשהו חדש ומשמח, ופרידה הביאה למשהו מתאים יותר. אז במקום לחכות לחכמת הבדיעבד, אפשר באופן אקטיבי:
1. לפתוח את עצמנו לאפשרויות
המוח ההישרדותי שלנו חושב שאם רק נהיה מוכנים לכל תרחיש אז נוכל להתמודד. לכן בחוסר וודאות, המיינד מריץ לנו את התרחישים הכי גרועים ומפחידים.
אבל האמת היא שכשאין וודאות – פוטנציאלית הכל אפשרי. יש הרבה תרחישים מופלאים שאנחנו לא רואים. וככל שאנחנו מנסים לייצר שליטה על חשוב מתוך ההגיון ומה שמוכר שלנו – אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לראות הזדמנויות חדשות. המוח פשוט לא פנוי אליהן.
אז במקום לפחד מהשינוי, כדאי לראות את המצב כהזדמנות לשיפור ולמימוש מספק יותר. אפשר גם ממש להתחיל לשאול את עצמנו: אלו הזדמנויות יש לי במשבר הזה? מה יכול להתפתח בי? מה אני רוצה שיתפתח בי?
כדאי לשים לב לרעיונות חדשים שעולים בנו, לסימני דרך שאנחנו מקבלים, ולהצעות שמגיעות – גם אם שהם נראים לא קשורים ולא הגיוניים.
2. להכניס סקרנות
המוח לא יכול ברגע אחד גם לעבוד על מערכ הפעלה הישרדותית וגם על מערכת הפעלה התפתחותית. כשאנחנו מתחילים להסתקרן זה מכניס לנו אוויר למערכת, מפוגג את המים של הפחד וההישרדות, ומפעיל את מערכת ההתפתחות שלנו.
אז כשעולה הפחד משינוי, אפשר רגע לנסות להסתכל על החיים שלנו כסרט מתח – ולשאול: מה גורה לגיבור הראשי מכאן? אילו הפתעות יתגלו? איך החיים יכולים להשתפר מכאן. עוזר גם להזכיר לעמנו שהחיים בעדנו, ושאם אנחנו לא מתנגדים להם ולרוחות השינוי – יותר קל לראות ולחוות את זה.
להתמקד ביצירה
במקום לנסות לחזור למה שהיה, להתמקד בשאלות מקדמות כמו: מה אני רוצה ליצור במקום? מה אני רוצה לחוות? איך אני יכולה לעשות את זה? ולעשות צעדים קטנים בכיוון.
יצירה היא חלק ממערכת ההתפתחות שלנו – ושוב, המוח לא יכול באותו רגע לתפקד גם על הישרדות וגם על התפתחות. כשאנחנו עוסקים ביצירה, בביטוי המתנות שלנו, בחשיבה על מה יקדם אותנו ובפעולות שמקדמות אותנו – אז מערכת העצבים נרגעת.
דיסקליימר: לפעמים גם יש צורך לעבוד ישירות על מערכת העצבים וליצור בטחון דרך הגוף. במועדון אוויר להגשמה יש סדנה מוקלטת עם תרגול שעוזר לעשות את זה.
רוצה לתרגל את כל זה במסגרת תומכת?
על כל הנושאים והמיומנויות שהזכרתי בכתבה אני מרחיבה במועדון אוויר להגשמה. במועדון אנחנו לא רק לומדים תודעה חדשה – אלא מתרגלים את המיומנויות הנדרשות ליצירת בטחון והצלחות בעולם החדש.
המועדון זו סביבה שתומכת בתהליך של להפוך לגרסה החדשה שלך. אם הגע הזמן שלך לעשות את הצעד הבא שלך בהתפחות או פשוט לעוף יותר על החיים – כאן הפרטים על איך זה קורה בפועל.
