גם לך קשה להגדיר את העשיה שלך? יש לך יכולות שעוזרות לאנשים, אבל אין להן כותרת ברורה? יש לך משהו חשוב לתת לעולם, אבל אין לך תעודה שמראה את זה?
אם כן – Welcome to the New World
יכול להיות שבאת להעיר, להאיר ולפרוץ דרכים. ואני מאמינה שהפוסט הבא יתחבר אליך.
הפעם הראשונה ששמעתי את המונח 'מאירת דרך'
לפני 5.5 שנים ביקשתי מסר לגבי איך להסביר את מה שאני עושה. ואז שמעתי קול שאמר: "מאירת דרך לעולם החדש".
זה היה נשמע לי כל כך בול.
זה התחבר לי לזה שהרבה פעמים אני שומעת מאנשים שהארתי להם את הדרך, ושאני כמו מחזיקה ביד פנס ומצביעה איתו על המקום הנכונים.
זה גם התחבר לי לזה שידעתי שהייעוד שלי הוא לעזור לאנשים לעבור לעולם החדש.
ובכל זאת, למרות שזה היה ניסוח כל כך מדויק, לא רציתי להשתמש בו. זה היה נשמע לי רוח'ניקי. לא מובן. אפילו יהיר.
מעבר לזה, זה עורר בי התנגדות מסוימת. כל המהות שלי היא לעזור לאנשים למצוא את הדרך הנכונה להם. אז אמנם מאירת דרך נשמע לי יותר טוב ממורת דרך, אבל לא רציתי שזה יתפרש שאני מתיימרת להראות את ה-דרך.
הפעם השניה – אולי זה לא כזה הזוי?
כמה שנים אחרי חיפשתי מונח שיתאר את האנשים שמגיעים למפגשים איתי; אנשים שהם סוכני שינוי. או מבשרי שינוי. או פורצי דרך. או כל מיני מילים שאף אחת לא נשמעת לי בול.
העליתי פוסט לפייסבוק עם תיאור של האנשים "האלו", ושאלתי איך הייתם קוראים להם. והופ – המילה "מאירי דרך" חזרה בתגובות כמה וכמה פעמים. 🙂
פעם שלישית גלידה – המטאפורה שניטרלה מזה את הרוח'ניקיות
רשל חברתי היא נוודית דיגיטלית שממוקמת בקופנגן, ולהגדרתה: "מניפסטורית ופריקית של חופש". באינסטגרם שלה היא משתפת על החיים האישיים שלה – חיים שהיא יוצרת לעצמה בהתאם לערכים שלה, לא לפי מה ש"צריך".
לפני כמה חודשים היא שיתפה בפוסט שאחד העוקבים שלה כתב שהיא "מאירת דרך". ההסבר שלו היה מנוסח כל כך יפה, והבהיר לי שכן – "מאירי דרך" זה מקצוע חדש 🙂 מצטטת את דבריו:
"מכירה את זה שאת נוסעת בכביש מאוד חשוך בלילה, ואת לא יודעת מתי יש עליה/ירידה/פניה, אז את נוסעת מאוד לאט וזהיר?
ואיך זה מרגיש באותו הכביש, כשאת נוסעת בו בפעם הראשונה, אבל כש-100 מטר לפניך יש רכב עם אורות דולקים? הדרך מרגישה הרבה יותר חלקה ובטוחה.
מה שאת עושה זה להיות הרכב הראשון, ולעשות אורות גבוהים, ולהראות לאנשים אחרייך את הדרך".
למה דווקא עכשיו
אנחנו בתחילתו של עולם חדש, לכן אנחנו נדרשים ליצור מסגרות ומבנים חדשים, להמציא את עצמנו מחדש (אני מעדיפה את המונח – "לעדכן גרסה"), ולהתנהל בדרכים חדשות.
זה אומר שלפנינו עוד כמה עשרות שנים של המון חוסר וודאות, ניווט בערפל, סלילת כבישים חדשים, ונסיעה בדרכים לא מוכרות.
כולנו בזה.
ותוך כדי, הרבה מאיתנו מאירים דרך לאחרים.
מה למשל מאפשר להאיר דרך?
- ללכת בדרך שעוד לא הלכו בה לפניך, ופשוט לשתף מהדרך ולפתוח את הראש לאחרים.
- להשתמש ביכולות טבעיות שיש בך ומאפשרות לך לראות אנשים ולכוון אותם.
- לתת פרספקטיבה גבוהה שמאירה על מה שלא רואים כשתקועים בפקק.
האתגר של מאירי דרך
לרוב יהיה קשה למצוא כותרת קיימת לעיסוק הזה שלך, ולא יהיה מישהו חיצוני שיוכל לתת לך תעודה. והרבה פעמים זה יהיה משהו חדש, שמשלב יכולות טבעיות שלך או מחבר בין כל מיני תחומים שונים שעסקת בהם עד כה.
[אז כן, בואו נעשה כבוד לאנשי הגם וגם, במקום לקרוא להם לא ממוקדים].
כדי להאיר דרך, נדרש להסכים לחוסר וודאות.
>להסכים להיות מי שאנחנו, גם אם זה לא נכנס לתבנית מוכרת.
>לעשות את הצעד הבא בנתיב הייעוד שלך – גם כשלא ברור לאן זה מוביל.
>ללכת בדרך הייחודיות שלנו, ולשתף את התובנות או הכלים שאנחנו אוספים בדרך – גם אם אנחנו עוד לא לגמרי "שם".
>לתת את המתנות שלך לעולם – גם אם לא כולם יבינו או ירצו.
>לתת אישור והכרה לעצמנו – כי אין מי שהלך את הדרך הזו ויכול לחלק לך תעודה או הוראות הגעה.
מה שעוזר
לי עוזר לזכור שכשאנחנו הולכים בדרך וחולקים את מה שיש לנו – אחרים מקבלים מאיתנו את מה שהם צריכים בשביל הדרך הייחודית שלהם.
אז במקום להסתבך באיזו הגדרה לתת לזה – כדאי פשוט לעשות.
ואם בכל זאת מישהו רוצה לדעת, מוזמנים לאמץ לעצמכם טייטל של מאירי דרך 🙂 תגידו שזה מקצוע חדש; מקצוע חדש מיני רבים שנראה פה בשנים הקרובות.
אשמח לשמוע מכם
איזה סוג של מאירי דרך אתם?
מצאתם טייטל מעניין למקצוע שהמצאתם?
אתם משתמשים במשהו מוכר כדי שיהיה מובן?
סקרנית לשמוע 🙂
…………..
נ.ב – הנה הסרטון באינסטגרם של רשל עם הטקסט שציטטתי:

