מה גיליתי כשאף אחד לא הבין אותי (+כלי לאימון עצמי)

מיכל פולת מפרקת אנרגיה באימון אגרוף תאילנדי :)
זמן קריאה: 3 דקות

מכירים את זה שכשאתם הכי צריכים עזרה, נראה שאף אחד לא פנוי או מצליח לעזור?

אתמול בבוקר מצאתי את עצמי בדיוק במקום הזה. ומתוך הקושי שחוויתי, נזכרתי במשהו על המתנה שמסתתרת בתוך התחושה שאף אחד לא יכול לעזור, ובכלי שעוזר לי לדייק ולהבין את עצמי כשאני מרגישה שאף אחד לא מבין.

רוצים לדעת עוד?

בפוסט הזה אשתף איך הפכתי חוויה של חרדה ובדידות להזדמנות, איך גם אתם יכולים להשתמש ברגעי התסכול האלה כדי לגלות את הכוחות הייחודיים שלכם, ואציע סדרת שאלות שיכולה לעזור לכם לאמן את עצמם, לדייק ולפתח גמישות מחשבתית.

נתחיל עם שיתוף טרי:

בשבוע האחרון אני מרגישה שמשהו לא מדויק בתחום ספציפי בעשיה שלי, שיש לי שם בלבול ושיש משהו שאני לא מצליחה לראות.

לפני יומיים שיתפתי כמה אנשים קרובים אלי בזה, וקלטתי שהם לא מצליחים להבין ובטח שלא מצליחים לעזור, והרגשתי תסכול ובדידות וחוסר אונים. "אני לא מצליחה ואין אף אחד שיצליח לעזור לי ואפילו לא באמת מבינים אותי".

באותו הלילה כמעט לא הצלחתי להירדם. המוח שלי היה ער ומלא מחשבות התרוצצו. חזרתי לשיחות שהיו במהלך היום וחשבתי מה אני צריכה להגיד כדי שיבינו אותי, והמחשבות האלו חזרו על עצמן ולא הצלחתי להירדם.

כשקמתי אתמול בבוקר, הבנתי שמה שחוויתי היה… חרדה.

הארה על חרדות

יש אומרים שחרדה נוצרת מחשיבת יתר. אבל גם ההיפך נכון: חשיבת יתר נוצרת מחרדה. זה קורה כשבמקום להרגיש את הרגע אנחנו מעלים את האנרגיה לראש, ומנסים ליצור שליטה במצב במקום להרגיש את הבלה או חוסר האונים שמתעורר.

המשך שיתוף

הייתי רוצה להגיד כשהבנתי שזו חרדה, ישבתי עם הרגש ונתתי לעצמי פשוט להיות איתו. אבל לא עשיתי את זה.

במקרה שלי עצם הזיהוי כבר עזר [ובהמשך היום הלכתי לשיעור אגרוף תאילנדי וגם זה עזר לי לפרוק אנרגיה ;)]

זה שזיהיתי שאני בחרדה כי הרגשתי לא מובנית עזר לי להבין ש… אני צריכה להבין את עצמי. וואלה לא תמיד יבינו אותנו, בטח לא כשאנחנו לא בקושי מבינים את עצמנו.

הבנתי גם שאני בעצם מחפשת מישהו שיעזור לי ליצור לדייק מתוך חשיבה יצירתית וגמישה. ידעתי שאם מישהו היה בא אלי לפגישה עם סוגיה דומה, הייתי מצליחה לפתור את זה די מהר. ואז הבנתי: אני פשוט צריכה "ללכת לעצמי" לסשן אימון על זה.

ופה אני רוצה להאיר 2 דברים על זיהוי המתנה הייחודית שלכם: 

1. במקומות שאנחנו מתוסכלים או כועסים שאנשים לא פועלים כמונו או לא נותנים לנו את סוג העזרה שאנחנו היינו נותנים – שם נמצאת הייחודיות שלנו.

2. כשאנחנו לא מוצאים בחוץ את מה שאנחנו מחפשים – לפעמים זה הזמן לתת לעצמנו את זה או לראות איך אנחנו ממציאים את זה.

הרבה מהנקודות פריצה בחיים שלי היו כשהרגשתי שאין אף אחד שיכול לעזור לי.

למשל באפריל הרגשתי כאב גדול וייאוש מזה שהספקות וחוסר לגיטימציה לעצמי דופקים לי את החיים, ושאף אחד לא מצליח לעזור לי לפתח אמון – כולל אנשים שהלכתי אליהם לאימון בשביל זה.

מתוך זה פיתחתי כלי שאני קוראת לו המצפן  – כלי שעוזר לי מאז לשמור על יציבות פנימית ובטחון גם בתקופה הכי לא יציבה בחיי, כשחוסר הוודאות חוגג יותר מתמיד. (אני מלמדת אותו לעומק בתהליך אסטרגיה מהנשמה).

אז כשהבנתי שהעניין פה הוא שאין אף אחד שמבין ויכול לעזור לי, הבנתי שיש פה הזדמנות. עוד לא יודעת לאן הבלבול הנוכחי יביא כי עוד לא עשיתי את הסשן עם עצמי.

אבל בינתיים אשתף בשאלות שאני הולכת להתחיל איתן את הסשן אימון. אלו שאלות שהבנתי שעוזרות לי ליצור בהירות, להבין את עצמי טוב יותר ומשם למצוא פתרונות יצירתיים.

שאלות לאימון עצמי:

שאלות ליצירת בהירות:

1. מה מפריע לי?  
2. מה הסיבה שזה מפריע לי?
3. מה הדבר שאני מחפשת לו פתרון? 
4. איך יראה פתרון טוב?

כדי להמשיך לדייק ולמצוא פתרונות יצירתיים:

בשביל גמישות מחשבתית צריך להתחבר למהות של מה שאנחנו רוצים. ואז לחשוב על דרכים יצירתיות שאפשר לתת מענה לאותה המהות, בלי לאלץ את עצמי לעשות דברים בדרך שלא מתאימה לי. זה משהו שאני עושה אוטומטית ובטוח ייכנס להמשך הסשן, אשמח להרחיב על זה בהזדמנות אחרת.

בינתיים אפשר לשאול:

  1. מה בסתר לבי הייתי רוצה לעשות?
  2. מה מפריע לי ללכת על זה /להחליט?
  3. איך יהיה לי הכי פשוט?

רוצים להפוך דיוק  וגמישות לדרך חיים?

אם אתם רוצים לתרגל איך לעבוד עם השאלות האלו, ולקבל עוד כלים לאימון עצמי – מוזמנים ל"חדר כושר לתודעה": TRUST.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה אוויר להגשמה?

מכאן מצטרפים לניוזלטר ומקבלים עדכונים על תכנים חדשים ואירועים.

מכאן משתפים כדי שיגיע למי שצריך לקרוא את זה: