אני מלווה מישהי שעושה תהליך ממש יפה של חיבור לקול הפנימי שלה. היא מתרגלת כל יום חיבור לקול הפנימי שלה באופן יזום, מקשיבה להנחיות שלו במהלך היום, וחווה הרבה ניסים כתוצאה מכך. בשיחה האחרונה שלנו היא סיפרה לי על כל זה, ואז אמרה לי: "אבל מיכל, מה עושים כשהאינטואיציה מטעה?" הקשבתי לאינטואיציה שלי וטעיתי". "האינטואיציה מטעה? לא נראה לי הגיוני" – ככה חשבתי לעצמי בשקט, והסתקרנתי להבין מה בעצם היה שם. אז ביקשתי ממנה שתספר לי על המקרה.
הסתבר שהאינטואיציה שלה כיוונה אותה לקחת פרויקט עם לקוח מסוים, והחוויה שלה איתה לא הייתה נעימה בעליל. בלי להיכנס לפרטים, התחושה שלה הייתה שהוא מנסה לסחוט ממנה את כל המיץ. בסופו של דבר היא החליטה שהיא מפסיקה את העבודה איתו. היא אמרה לו שההתנהלות שלו בנושא הזה לא מתאימה לה, ושהיא מסיימת את הפרויקט. כאן כבר חייכתי לעצמי בלב. ידעתי ש"החשד" שלי היה נכון. תיכף אסביר. אבל קודם, שאלתי אותה מה היא למדה מהעבודה עם אותו לקוח. היא סיפרה לי שהיא למדה אהבה עצמי, ולמדה לשים גבולות. פה כבר ממש חייכתי.
הרבה פעמים, לפני שנוכל להשיג את המטרות שלנו, בין אם זה כסף או כל מטרה ארצית אחרת, אנחנו צריכים ללמוד שיעורים מסוימים. הצבת גבולות זה שיעור מרכזי שלה, ודיברנו עליו בשיחות קודמות שלנו. ואיזה שיעור גדול יותר יש מאהבה עצמית ? האינטואיציה שלנו מכוונת אותנו כל הזמן לדרך הכי יעילה להגיע ליעדים שלנו – בדיוק כמו ווייז. אבל למרות שהווייז בהחלט יכול לחסוך לנו הרבה עיקופים ועיכובים מיותרים, הוא לא יכול למנוע מאיתנו לחלוטין פקקים או במבמרים שיש בכביש. יש כל מיני דברים שצריך לעבור לפני שמגיעים ליעד שלנו, וההתמודדות עם הדברים האלו נקראת התפתחות.
אז הסברתי לה שהאינטואיציה שלנו כל הזמן מכוונת אותנו להתפתחות. זה מה שמעניין את הקול הפנימי שלנו. הראיתי לה שהאינטואיציה שלה כיוונה אותה לעבוד עם אותו אדם כדי שדרכו תוכל ללמוד את השיעור הזה, ולהגיע למקומות שהיא רוצה להגיע עם העסק שלה; מקומות שיצריכו ממנה לשים גבולות באופן שוטף. איך היא הייתה לומדת להגיד "לא" ולפתח אהבה עצמית אם אותו הלקוח לא היה מאתגר אותה? את השיעורים שלנו אנחנו צריכים ליישם במציאות, לא רק ללמוד בתאוריה.
הקול הפנימי שלה כיוון אותה לאהבה עצמית, והיא עשתה טוב שחתכה ושמה גבולות. אנחנו לא אמורים להיות במקום לנצח רק בגלל שהאינטואיציה שלחה אותנו לשם. אנשים ומצבים מגיעים לחים שלנו כדי ללמד אותנו שיעור מסוים, וכשאנחנו לומדים את השיעור אנחנו יכולים – ואפילו מתבקשים – לעבור הלאה. בסוף השיחה היא אמרה לי: "את יודעת, מתישהו שמעתי קול ברור בראש שאמר לי:'גברת, השיעור שלך עם האדם הזה נגמר'." אז מה אתם אומרים, היא יכולה לסמוך על האינטואיציה שלה או לא? 😉
