רובנו צריכים כסף כדי שתהיה לנו קורת גג, כדי לקנות אוכל ובגדים, כדי לשלם חשבונות, ואפילו כדי ללמוד וליהנות מהחיים. מעבר כך, אנחנו חיים בעולם של חומר, והמשמעות של כך היא לחוות את הדברים ברמה הפיזית.
לכן גם באופן לא מודע, אנחנו שואפים שהרצונות שלנו יקבלו מימוש מוחשי, ולא יישארו רק ברמת הרוח. אז השאיפה לפרקטיות היא טבעית וחשובה. אבל פעמים רבות היא דווקא חוסמת שפע מלהגיע אלינו.
כשהשאיפה לפרקטיות מנהלת אותנו, בכל פעם שמתחיל לצוף לו רצון פנימי, מיד עולה בנו תהייה, כמו "איך אפשר להפוך את זה למקצוע?" או "איך אפשר לעשות בזה כסף?". כשהתשובה לא עולה מיד, אנחנו הודפים את הרצון חזרה למקום שהגיע ממנו.
כך בעצם אנחנו לא מעזים לרצות באמת, ולא מעזים לחלום. ואז אנחנו מפסידים פעמיים: אנחנו נשארים בתחושה שאנחנו לא יודעים מה החלומות שלנו, ואנחנו מונעים שפע מלהגיע אלינו.
לרצון שלנו יש המון כוח; הוא פועל כמו מגנט חזק. כשאנחנו מביעים רצון – אנחנו מתחילים באופן לא מודע למשוך לחיים שלנו אנרגיה והזדמנויות שנועדו לעזור לממש את הרצון הזה. כך מתחיל כל תהליך של יצירת מציאות. לא כל רצון שלנו מתממש. יש מספר פרמטרים שצריכים להתקיים בשביל שרצון יהפוך למציאות.
התנאי הראשון הוא שהרצון נמצא במסגרת האפשרויות של התסריט הנשמתי שלנו.
בכתבה ב-Ynet הרחבתי על התסריט הנשמתי ועל איך פותחים את השפע.