לאחרונה יוצא לי לדבר עם על מיני נשים מהממות, מוכשרות, עם יכולות יוצאות דופן – שלא מביאות רבע מהפוטנציאל הזה לעולם.
למה?
כי הן מספרות לעצמן שהן לא יודעות מספיק, שהידע שעובר דרכן לא מספיק מעניין/ייחודי, או פשוט שהן עדיין לא מספיק טובות בשביל לעשות את מה שהן רוצות.
אני מכירה מקרוב את המחשבות האלו. הן מבקרות גם בראש שלי באופן די קבוע, ואני יותר ויותר מבינה שהמחשבות האלו הן תחפושת: אגו ופחד שמתחפשים לחוסר בטחון ולאחריות אישית, אבל למעשה מגיעים מעיסוק יתר בעצמנו ומובילים לחוסר לקיחת אחריות.
לכל אחד מאיתנו יש מתנות לתת לעולם!
לכל אחת ואחד מאיתנו יש:
– דרך ייחודית בה אנחנו רואים את העולם
– ידע שלמדנו או עבר דרכנו
– רעיונות יצירתיים
– צירוף ייחודי של תכונות, מיומנויות וכשרונות לכל אחד מאיתנו יש מה לתת.
ועל כל דבר שיש לנו לתת – יש בצד השני מישהו שזה יכול להועיל לו/ה.
כשאנחנו לא נותנים את מה שיש לנו, אנחנו לא עושים את מה שבאנו לעולם לעשות; אנחנו לא לוקחים אחריות ולא מקיימים את תפקידנו בכוח! פשוט ככה. זה מה שאני אומרת לעצמי ולחברות בזמן האחרון, זה שזה בכלל לא מעניין אם מה שיש לנו זה טוב מספיק, מיוחד, חכם או אפילו אם זה נכון. מה שמעניין זה שזה שיש לנו משהו לתת. וזו האחריות שלנו – של כל אחד מאיתנו, לתת את מה שיש לנו לתת. לא קיבלנו את זה בשביל לשמור את זה לעצמנו. פונטו.
~~~
רוצה להיזכר מה המתנות שיש לך לתת לעולם?
כאן יש סדרת שאלות שיכולה לעזור לך