כשהחלטתי לעזוב את גן העדן שחייתי בו בצפון ולעבור למרכז, היה לי ברור שלמען שפיותי הנפשית, אחרי שנים של מגורים ליד מעיין ונחלים, אני צריכה לגור ליד הים. נזכרתי ששנה קודם אמרתי לעצמי שאם אעבור אי-פעם למרכז זה יהיה ליפו, והחלטתי למקד את החיפוש באזור זה. במקביל, לאחר המון שנים שגרתי לבד – אבל סמוך לקהילות, לא הצלחתי להחליט אם אני רוצה לגור לבד או בשותפות. ואז הבנתי שאני רוצה גם וגם – שילוב של יחד ולבד. לא ידעתי איך זה יקרה, אבל את זה זימנתי. הגדרתי תקציב ועוד כמה דברים שהיה לי חשוב שיהיו בדירה, והתחלתי לחפש. עד כאן, הליך רגיל של מציאת דירה – מגדירים מה רוצים (חשוב!!) ויוצאים לדרך.
ואז – הגיעו התגובות של הסביבה: "קשה למצוא דירה טובה בת"א", "אין דירות טובות במחירים האלו", "קשה למצוא דירה ליד הים", "את צריכה להחליט אם את רוצה לבד או ביחד" ועוד משפטים תומכים שכאלו. הקשבתי לספקות שהסביבה העלתה פני, ואמרתי בחיוך: "אני לא צריכה הרבה דירות, אני צריכה אחת" (וריאציה על המשפט שאני אומרת כבר שנים כשאומרות לי שאין כמעטבחורים טובים :)). הזכרתי לעצמי את כל ההצלחות הקודמות שהיו לי במציאת דירות "בלתי אפשריות" בעבר (ביניהן דירה מעולה ב400 יורו בפריז, כשאמרו לי שהמחיר המינימלי לדירות "פח" הוא 600 יורו) – והמשכתי לחפש.
החיפוש לווה בנינוחות. חיפשתי כשהרגשתי מבפנים שהגיע הזמן לפתוח לוחות מודעות. אמנם לפעמים מתוך שעמום הסתכלתי על מודעות – אבל אז ידעתי שלא באמת אמצא משהו רלוונטי, וכך אכן היה. חלק מהתקופה ש"חיפשתי" דירה לא באמת רציתי למצוא עדיין. ידעתי שזה לא זמן טוב עבורי לעבור. לבסוף, היה רגע שבו החלטתי שהגיע הזמן שלי למצוא דירה. הרגשתי שאני ממש רוצה כבר לעבור, והחלטתי שאני רוצה למצוא עד ערב סוכות. העליתי הילוך בחיפוש (עד אז כמעט לא הלכתי לראות דירות בפועל), והלכתי לראות דירה שענתה על חלק מהדרישות. שקלתי לקחת אותה, למרות שהיא הייתה 10 דקות מהים במקום 5 :). היו לי עוד כמה ימים עד סוכות, וידעתי שאני יכולה לייצר לעצמי את המציאות שאני רוצה. בשלב הזה הייתי בסטייט-אוף-מיינד שאני קוראת לו "לרצות ולשחרר". ידעתי מה אני רוצה, אבל גם הסכמתי שזה יגיע בצורה אחרת.
בלילה שלפני ערב סוכות הרגשתי דחף להסתכל באחד הלוחות בפייסבוק. נתקלתי במודעה שהועלתה כמה דקות קודם לכן, על יחידת דיור בתוך דירת שותפים (גם וגם – לבד ובשותפות, זוכרים?), כמה דקות מהים, בדיוק במחיר שרציתי, ואפילו ברחוב שכמה חודשים קודם לכן אמרתי לעצמי שאני רוצה לגור בו. למחרת הלכתי לראות את הדירה וכבר כשפתחתי את הדלת לבניין ידעתי שזו הדירה שאני הולכת לגור בה. כשנכנסתי לדירה ראיתי שהיא אכן עונה לכל שאר הדרישות שהיו לי (ולא פירטתי כאן – כי היו הרבה). אחרי סוכות באותה השנה נכנסתי לדירה, ומאז אני חיה בה, בשמחה יומיומית על הקרבה לים 🙂
יש כמה גורמים חשובים ביצירת מציאות, ומהסיפור הזה המסר המרכזי הוא: אמון. הבחירה להתמקד בלמה זה כן יכול להצליח, גם כשהסביבה או קולות ספקניים בתוכנו אומרים אחרת. מה שיכול לעזור בזה הוא להיזכר בהצלחות קודמות שלנו – דברים שלא חשבנו שאפשריים והצלחנו ליצור בחיים, דברים שלא האמנו ש"יקרו לנו" – וקרו.
אם אתם רוצים לשמוע עוד על יצירת מציאות או פשוט לראות את הדירה שלי מקרוב, מוזמנים להגיע למפגש שבו אספר על עוד עקרונות שחשוב להקפיד עליהם כדי ליצור בחיים שלנו את מה שאנחנו רוצים. הפרטים כאן, ואני ממליצה לעבור בים לראות את השקיעה לפני המפגש 🙂