בזמן האחרון יוצא לי לשמוע הרבה דיבורים על "קארמה", ואני רוצה לעשות קצת סדר בנושא:
קארמה היא רעיון יפה שמדבר על סיבה ותוצאה, ופתח לאנושות צוהר להבנה שלדברים שקורים לנו כאן יש סיבה רוחנית, כלומר: סיבה מעבר לנסיבות הארציות והגלויות לנו. עד כאן הכל טוב ונכון. העניין הוא שכל ידע רוחני שמגיע לעולם מובן על ידי הרמה התודעתית שהאנושות נמצאת בה באותה נקודת זמן. המושג הבודהיסטי של קארמה ירד לעולם לפני יותר מ 2500 שנה, ומאז התודעה שלנו התרחבה והתפתחה לא מעט. הרעיון של קארמה הובן בזמנו בצורה פשטנית (כי זה מה שיכלנו כאנושות לקלוט באותה התקופה), והגיע הזמן להבין אותו בצורה מדוייקת יותר. כמו שהיהדות והנצרות נלקחו למקומות של שכר ועונש, גן עדן וגיהנום, כך קצת עם מושג הקארמה…
זה נכון שמאחורי התוצאות שאנחנו חווים ביומיום שלנו מסתתר עולם שלם של סיבות גבוהות: אנחנו לא סתם פוגשים אנשים מסויימים וחווים איתם מערכות יחסים מסוימות, אנחנו לא סתם מגיעים לעבודות מסוימות, אנחנו לא סתם נולדים למשפחה ומעמד מסויימים, וכן הלאה. אבל. הסיבות הן מורכבות. אם גנבתי סנדוויץ' בגיל 7, זה לא אומר שישדדו אותי בעתיד; אם יש לי כיום חובות שלא נגמרים, זה לא אומר שגנבתי כספים בגלגול קודם; ואם נאנסתי, זה ממש לא אומר שזה בגלל שאנסתי או פגעתי אי שם בהיסטוריה הקוסמית שלי.
כן, יש הסברים. וכן, כדאי להבין אותם. רק שלא נראה לי ש"כוונת המשורר" הייתה שנחייה בפחד ממה שעלול להגיע בגלל מה שעשינו בילדות או בגלגול קודם. אני גם בטוחה שהמטרה לא הייתה שנרגיש רגשות אשם על סבל שאנחנו חווים עכשיו, "כי זה בגלל משהו 'רע' שעשינו פעם". יתרה מכך, לפעמים אני שומעת אנשים מדברים על קארמה ונשמע לי שזה יוצר תפיסה פאסיבית, לפיה דברים קורים ואין לנו say בנושא – "מה שעשינו כבר עשינו וזהו; עכשיו נותר לחכות שזרעי הקארמה יבשילו ולהשתדל לא ליצור עוד קארמה שלילית לסיבוב הבא"…
אחד העקרונות הרוחניים הכי חשובים בעייני להבין הוא שבתוך כל אחד מאיתנו יש חלקיק אלוהי. נוצרנו "בצלמו ובדמותו", זוכרים? המשמעות של זה היא שאנחנו יוצרים את החיים שלנו. המשמעות של זה היא אקטיביות, לקיחת אחריות מלאה. האירועים והנסיבות שאנו חווים כאן לא "קורים" לנו, אלא אנחנו בוחרים ויוצרים אותם. בין אם עשינו את זה כנשמה לפני שירדנו לתוכנית חיים הזאת, ובין אם כאן על ידי המחשבות, הפעולות וההתנהלות שלנו.
אתן דוגמה כדי להסביר את ההבדל: יכול להיות שמישהו התנהל בצורה לא אחראית עם כסף לאורך כמה גלגולים: הוא היה עשיר, היה לו מלא כסף, וזה גרם לו לסטות מהייעוד שלו, להתמכר להנאות, לבזבז כספים על שטויות ולהתפזר למלא כיוונים – במקום לדבוק במשימות ההתפתחותיות שהוא בחר בהן. כשהנשמה של אותו בנאדם מגיעה ל"מקום" בו בוחרים את נסיבות החיים לגלגול הבא, היא יכולה להבין שעודף כסף הפריע לה להתפתחות ולמימוש, ומתוך כך לבחור לעצמה מגבלה כספית לפעם הבאה. בגלגול כזה האדם לא יהיה מיליונר, ואם הוא יהיה קשוב לעצמו, הוא יגלה שגם אין לו באמת רצון כזה. יש כאן סיבה רוחנית ותוצאה ארצית, אבל זה יותר עמוק מ"הבנאדם בזבז כספים אז עכשיו אין לו כסף".
זה אולי נשמע דומה, אבל במהות יש בחירה והבנה, ולא רעיון סכימטי של "עשית ככה אז תקבל ככה". מעבר לכך, יכולות להיות סיבות שונות למצב כביכול זהה שאנשים שונים חווים כאן. לכל אחד יש את הסיפור שלו. זה היה ממש על קצה המזלג. אם מעניין אתכם להבין עוד בנושא וללמוד לעומק את עולם הסיבות הגבוהות והשפעתו על המציאות היומיומית שלנו כאן, מוזמנים ללימודי תודעת העל.
