ההבדל בין שינוי אמונות לשינוי תודעה

ילדה שמחה הולכת בדרך מוקפת פריחת אביב, כסימבלויות לחופש תודעתי שמכניס קלילות לדרך שלנו
זמן קריאה: 3 דקות

עוד רגע פסח, וכמו כל שנה אני חושבת שבעיניי זה אבסורד שבחג שמסמל חירות, אנשים משעבדים את עצמם לנקיונות.

ומה עם ה"נקיונות" הבלתי פוסקים שאנחנו מנסים לעשות בתוכנו? מכירים את זה שהתפתחות אישית הופכת לעבודה פנימית שלא נגמרת?

אם גם אתם תהיתם פעם עד מתי נצטרך לנקות אמונות, דפוסים וטראומות – הפוסט הזה בשבילכם. אני אציע פה פרספקטיבה שמפאשרת לנו לחיות בטוב, גם בלי השתעבדות לנקיונות (אבל כן עם מחויבות לעצמנו ולחופש שלנו).

אז מה ההבדל בין שינוי תודעה לשינוי אמונות?

בשביל לענות על זה, אני רוצה לתת דוגמה מעולם הטכנולוגיה:

מכירים את זה שיש במחשב או בנייד כל מיני באגים ותקלות, ואפשר לתקן כל אחד מהם בנפרד, אבל – אם מעדכנים גרסה, הרבה תקלות נפתרות מעצמן או שמיותר לטפל בהן?

אז לשנות תודעה זה כמו לעדכן גרסה של מערכת ההפעלה, בעוד שלשנות אמונות זה כמו לטפל ב"באגים" נקודתיים.

מה זה בכלל מערכת הפעלה?

לפי הגדרת צ'טי:
מערכת ההפעלה היא סדרת הנחיות שמכתיבות לנו איך לחשוב, להרגיש ולפעול; התוכנה הבסיסית שמנהלת את כל המשאבים של המחשב או המכשיר, ויוצרת את הסביבה שמאפשרת לשאר התוכנות לרוץ.

ולפי הגדרתי נכון לרגע זה:
שינוי תודעה זה כמו לשנות את הפקודות הראשיות שמניעות אותנו. זה לשנות את התפיסה הכוללת על עצמנו, העולם והמקום שלנו בתוכו.

שינוי אמונות זה ליצור מודעות חדשה לגבי מצבים ספציפיים, ולטפל בקשיים נקודתיים. זה עובד, זה עוזר, זה פשוט איטי יותר. – כמו לתקן באגים במכשיר מאוד ישן.

אלו מערכות הפעלה קיימות בנו?

אפשר להגיד שבתוכנו קיימות 2 מערכות הפעלה:

1. מערכת הפעלה הישרדותית

במערכת הפעלה ההישרדותית – הפקודה הראשית היא באזורים של להימנע מכאב, ולשמור על הקיים.

זו מערכת הפעלה של היאחזות, שבה מה שמוביל אותנו זה חיפוש אחר בטחון – אם זה אצל אנשים אחרים, בהימנעות מאנשים, בכסף ורכוש, תעודות, מסגרות או תדמית. 

במערכת ההפעלה הזו, מה שמוביל זה להתאים את עצמנו או להגיב לסביבה. וזה מרגיש קריטי שיאהבו אותנו, שתהיה לנו תעודה ולדעת בדיוק איך הכסף יגיע. ואז כדרך חיים – אנחנו מבטלים את הרצון שלנו ולא נותנים רשות לעצמנו.

עכשיו תגידו:
איך אפשר לזהות את הרצון שלך או לפעול למימוש החלומות שלך, כשהמערכת הפנימית אומרת שלפעול לפי הרצון זה אגואיסטי ולא לגיטימי?

אפשר, אם נכיר את מערכת ההפעלה הנוספת שבתוכנו:

2. מערכת הפעלה התפתחותית

במערכת ההפעלה ההתפתחותית – הפקודה הראשית היא באזורים של לבוא לידי ביטוי, להרחיב יכולות ולהשתנות. 

זו מערכת הפעלה של חופש, בה אנחנו פועלים מבחירה ולא מבריחה. כאן הביטחון והאישורים מגיעים מבפנים. והיציבות מגיעה מלהתייצב לרצון והמהות שלנו, ולהיות בתנועה. 

במערכת הזו, מה שמוביל אותנו זה להיות נאמנים לעצמנו ולמה שבאנו לעשות בעולם. אנחנו בהוויה של קלילות וסקרנות, שמאפשרים לנו לנוע גם בחוסר וודאות. ואנחנו עושים צעדים בלי לראות את כל התמונה או לדעת מה יהיו התוצאות.

כאן אנחנו נותנים לגיטמציה למי שאנחנו, ומרשים לעצמנו לעשות דברים פשוט כי הם נותנים ביטוי לרצון שלנו ותורמים לנו.

והפלא ופלא:
כשמה שמוביל אותנו זה ההתפתחות והמימוש שלנו – אז הזדמנויות מתחילות להגיע אלינו, והשפע נפתח – כולל דרכי פעולה ואפשרויות מימוש שלא ראינו קודם.

יותר מזה, כשלהביא את עצמנו לעולם ולהשפיע הופך למטרה, אז כל ה"מה יגידו", "כמה כסף יש בזה" ו"לא נעים לי" מאבדים מכוחם. זה לא שהם לא קיימים, אבל הם לא מנהלים אותנו, ואנחנו מתחילים להתמודד איתם באופן ענייני וקליל יותר.

ואז – למרות שלא פתרנו את כל הטראומות ולא ניקינו את כל האמונות, אנחנו בתנועה ולעבר מה שבאמת חשוב לנו, ודברים מתממשים. זה נראה כמו "מקרה" ו"קסם". אבל קשם זה רק כי התנועה זריזה, בלי שהבנו מה הקוסם עשה.

איך זה משפיע על הייעוד שלנו

ראיתם פעם ילד שלא יודע מה הוא אוהב לעשות? אני מניחה שלא, לפחות לא בשנים הראשונות.

אז איך זה שכל כך הרבה אנשים בוגרים לא יודעים מה התשוקה שלהם, מה הם באמת רוצים, או מה הייעוד שלהם? ואיך זה שגם כשאנחנו יודעים מה הייעוד או החלום שלנו, אנחנו נתקלים בכל כך הרבה חסמים ומאפשרים לפחדים לעצור אותנו?

אפשר להגיד שיש כל מיני אמונות מגבילות ופחדים שמעכבים אותנו מלזהות מה אנחנו אוהבים ורוצים לעשות. אבל הרבה פעמים מדובר במשה בסיסי יותר: מערכת הפעלה של היאחזות וחוסר לגיטמציה – היאחזות בתדמיות שלנו, בבטחון ובאישורים חיצוניים, וחוסר לגיטמציה לייחודיות, לרצונות שלנו ולשינויים.

ילדים בגילאים מוקדמים, פועלים רוב הזמן מתוך מערכת הפעלה התפתחותית, מתוך חופש. הם באופן טבעי רוצים משהו והולכים על זה, צומחים ומשתנים כל רגע ויום. מתישהו אנחנו מתרחקים מהפשטות ומטבע ההגשמה שלנו, ומתחילים לפעול נגד התנועה הטבעית שלנו.

"ובחרת בחיים" – הבחירה בידינו.

שתי המערכות האלו מתקיימות בתוכנו, ושתיהן אפילו יכולות לשרת אותנו בזמנים מסוימים. יש לנו את היכולת לעצור ולהתבונן: מתוך איזו מערכת אנחנו פועלים עכשיו? מה הפקודה הראשית שמובילה אותנו ומכתיבה לנו את הבחירות? והאם הפקודות האלו תואמות את המטרה שלנו?

אחרי שזיהינו מה מוביל אותנו, אפשר גם לבחור: לאיזו מערכת הפעלה ניתן להוביל? מה המטרה ההתפתחותית שאנחנו רוצים לשים לעצמנו?

רוצה להעמיק?

בקרוב אפתח בזום שיעורי תודעה חדשה, בהם נעמיק לתוך מערכת ההפעלה ההתפחותית ונעשה שינוי תודעתי שעוזר לבחור בה. לקבלת עדכון כשזה קורה, אפשר להירשם לקבוצת הוואטספ השקטה שלי, או למטה בטופס ההרשמה.

בתהליך TRUST  אני מלמדת ומלווה איך לזהות את המהות, הייעוד וההתפתחות שלך, ולפתח ביטחון פנימי שמאפשר לממש אותו, גם בחוסר וודאות. כאן הפרטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה אוויר להגשמה?

מכאן מצטרפים לניוזלטר ומקבלים עדכונים על תכנים חדשים ואירועים.

מכאן משתפים כדי שיגיע למי שצריך לקרוא את זה: