לפני 4 שנים בדיוק עזבתי את קיבוץ כפר סאלד, שהיה מבחינתי גן עדן, והיווה עבורי בית במשך כמה שנים. למה בכלל עזבתי? סיפרתי בזמנו כאן. הפעם אני רוצה לספר על איך הגעתי לשם. כבר הרבה זמן אני רוצה לשתף כאן את הסיפורים על איך זימנתי את הדירות החלומיות שלי בכפר סאלד, כי אפשר ללמוד מהם הרבה על יצירת מציאות. אז חשבתי שעכשיו זו הזדמנות, לרגל 4 שנים לעזיבה 🙂
למה בכלל החלטתי שאני רוצה לגור דווקא בכפר סאלד
באביב 2008, כשגרתי בפריז, הבנתי שאני רוצה לחזור לארץ בסתיו וללמוד עבודה סוציאלית בתל-חי. במקביל לתהליכי ההרשמה, התחלתי לחשוב איפה ארצה לגור. התקשרתי לחברה שבדיוק עברה ללמוד בתל-חי כדי לברר על אפשרויות, ומתוך השיחה איתה הבנתי שמכל הישובים באזור המכללה, כפר סאלד הכי תתאים לי. היא סיפרה לי גם שיש שם אזור של קרוואנים, ובכלל נדלקתי. תמיד היתה לי חיבה לקרוואנים, ואני מרגישה בהם הכי בבית. בטח הייתי צועניה באיזה גלגול 😉 בשלב הזה החלטתי שאני רוצה לגור בקרוואן בכפר סאלד. החברה ששוחחתי איתה אמרה לי שקשה להכנס לגור בכפר סאלד (מה שנכון עד היום), ושיש רשימת המתנה של סטודנטים שרוצים לגור בקיבוץ הזה. קרוואנים בכלל יש מעט בקיבוץ – ממש בודדים. החלטתי ללכת על זה בכל זאת, ובמקביל להשאר פתוחה לאפשרויות אחרות.
איך הצלחתי להכנס לגור בכפר סאלד נגד הסיכויים
נזכרתי בשני מכרים שלי שלמדו בתל-חי באותה התקופה. כתבתי להם בפייסבוק שאני עוברת לאזור ושאם הם שומעים על דירות אשמח שיגידו לי. הסתבר שאחד מהם גר בכפר סאלד – בקרוואן! 🙂 הוא סיפר לי שהוא גם נכנס לשם כנגד הסיכויים, מה שנתן לי עוד מוטיבציה 🙂 זה היה כחצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים. סיכמנו שאין כ"כ מה להתעסק עם זה בשלב הזה, ושאזכיר לו כשיתקרב זמן המעבר. בינתיים המשכתי בחיי בפריז, ובקיץ הסתובבתי בפסטיבלים בדרום צרפת. רציתי לחזור לארץ ישר ללימודים, כשכבר יש לי דירה. באוגוסט המכר שלי כתב לי שידידה שלו מחפשת שותפה לדירה בקיבוץ דן (שהיה האופציה השנייה שלי). עניתי לו שאני רוצה לגור לבד, ושאני עדיין בשאיפה למצוא דירה בכפר סאלד.
סיכמנו שאהיה בקשר עם אחראי הדירות של הקיבוץ, ושגם הוא ייצור איתו קשר וייראה איך הוא יכול לעזור לי. בערב ראש השנה, שבועיים לפני החזרה שלי לארץ, עשיתי זימון: נכנסתי לשקט, וכתבתי איך אני רוצה שתראה השנה שלי, כולל איזו דירה אני רוצה למצוא והחוויה שאני רוצה שתהיה לי בה ובכלל מהמגורים בקיבוץ. לאחר מכן נסעתי לכמה ימים עם חברים בהרים לחגוג את תחילת השנה. בימים האלו הייתי מנותקת מאינטנרט. בכלל שכחתי שזימנתי דירה ולא התעסקתי עם איפה אגור כשאחזור לארץ. כשפתחתי את הפייסבוק בסיום אותם הימים, חיכתה לי ההודעה הבאה:
זאת היתה אחת ההודעות המרגשות שקיבלתי בחיי!! גם כפר סאלד, גם קרוואן, וגם בצמוד למישהו שהכרתי (גם את זה כתבתי בזימון: לגור ליד שכנים כיפיים). גרתי שם במשך שנה, בשכנות לאותו מכר שהפך לידיד, וליד עוד כמה שכנים כיפיים. זו היתה תקופה ממש טובה, והרגשתי שאני רוצה להשאר לגור בקרוואן האהוב שלי במשך כל תקופת התואר. שמחתי שאחרי כמעט 10 שנים בהן עברתי דירה כל שנה, סוף סוף יש מקום שאשאר לגור בו במשך כמה שנים.
אז למה בכ"ז עזבתי את הקרוואן ואיך מיגטתי את דירת החלומות הבאה שלי?
כדי לגוון, סיפרתי לכם בסרטון:
לסיכום, מה עזר לי ליצור את הדירות שרציתי ויכול לעזור גם לכם:
1. הבהרתי לעצמי מה אני באמת רוצה.
2. עשיתי מה שיכולתי – יצרתי קשר עם אנשים רלוונטיים ואמרתי להם מה אני רוצה, הלכתי לראות דירות וכו'.
3. לא נתתי ללחץ, ספק או אשמה לנהל אותי: לא התפשרתי על דירות שלא היו לי מדויקות, למרות שהיו כמה אפשרויות.
4. אבל כן הייתי פתוחה לעוד אופציות.
5. שמרתי על אופטימיות – ראיתי את הטוב שיכול להיות באפשרויות אחרות, וגם את האמונה שאני יכולה להשיג את מה שאני רוצה ואשיג את זה – אלא אם זה לא לטובתי הגבוהה.
6. המשכתי להחזיק תמונה ברורה של מה שרציתי – בכל פעם שעלה הספק הזכרתי לעצמי את האמונה מהסעיף הקודם.
~~~
ועכשיו – אשמח לשמוע מכם!
אילו סיפורי דירות מעניינים יש לכם? מה עזר לכם ליצור את הדברים שרציתם בחיים שלכם? מה יכול לעזור לכם בפעם הבאה?
מחכה לקרוא בתגובות 🙂