תהיו אגואיסטיים – זה טוב לכולם

גם אתם חושבים שבשנים האחרונות אנשים נהיים יותר ויותר אגואיסטים? שמתם לב שאנשים יותר ויותר דואגים לעצמם ועושים מה שטוב להם?

נראה שכולם מדברים על כך שהאינדיבידואליות חוגגת. מספר העצמאיים והפרילנסרים גדל בהתמדה, היחסים החברתיים היום מבוססים יותר על אינטרסים ופחות על נוסטלגיה וקשרים רגשיים, ואחוזי הגירושין כבר מזמן הגיעו לרמה שהופכת את הסיכוי להצלחת נישואין לשווה לסיכוי לזכות בהימור בקזינו.

אנשים רבים מביעים חשש שאדם לאדם הופך לזאב, שהעולם הופך להיות קר ומנוכר, ושמגמת האינדיבידואליות הגוברת הזאת תביא אותנו לאבדון.

מצד שני, יותר ויותר אנשים היום מבינים ומדברים על כך ש"כולנו אחד". אנשים קוראים להבנה של "חוק האחדות". יש תנועות לסולידריות ולערבות הדדית ואנשים מנסים להחזיר את הדאגה לאחר למרכז הבמה.

האם אינדיבידואליות סותרת את האחדות? מה זה בכלל אומר ש"כולנו אחד"? האם זה יכול להסתדר עם זה שכל אחד דואג לעצמו?

כתבתי על זה בכתבה בוואינט. מכאן ממשיכים לקרוא.