על תזונה בהתאמה אישית – ואיך לזהות בדיוק אילו מאכלים ותוספים הגוף שלך צריך?

לפני כמה חודשים כששכבתי בבית עם קורונה, קיבלתי מלא המלצות מכל עבר:

תקחי ויטמין סי.
מלא מלא ויטמין סי.
וויטמין די.
ואבץ.
לפי הכמויות בפרוטוקול.
ויש את הצמח מרפא ההוא,
והצמח ההוא…

התרגשתי מהרצון לעזור אבל האמת… הוצפתי.

הרגשתי שלא בא לי לקחת כלום.
רק לשתות קוקוס ביום כדי להכניס מינרלים.
וקצת ויטמין סי, שגם ככה התחלתי לקחת כמה שבועות קודם.
והרבה לישון או להימרח על הספה.

………

בסוף הקורונה עשיתי בדיקת דם, והתגלה שיש לי אנמיה קלה.

"נו ברור", חשבתי לעצמי.
"את לא אוכלת מספיק מאז הניתוח" (עברתי ניתוח ביד כמה חודשים קודם).
"הגוף שלך צריך בחודשים האחרונים יותר אבני בניין, ואת לא נותנת לו את זה".

חשבתי גם על זה שעוד לא העליתי את המשקל שאיבדתי בעקבות הניתוח. ועכשיו ירדתי עוד בעקבות הקורונה. וזה כבר מדאיג. אז כדאי שאוכל טוב ואקח תוספים. ברזל. ובי 12. ואולי חומצה פולית? ומה עם חלבון?

סיפרתי לחברה והיא מיד המליצה לי על אבקת חלבון שהיא נוטלת, וכמובן המליצה להתחיל ליטול ברזל – דחוף.

ואני – שוב הוצפתי.

למה לא פשוט לקחת את התוספים?

ב-2003 למדתי נטורופתיה. אמנם רק שנתיים מתוך 4, אבל זה היה מספיק זמן כדי ללמוד כמה דברים:

1. לא בכל אנמיה צריך לקחת תוסף ברזל.
2. ברזל יכול גם להזיק.
3. כל תוסף או צמח שיכול לעזור יכול גם להזיק.

אז ידעתי שאני לא מתכוונת להכניס לגוף ברזל או שום תוסף אחר בלי לבדוק מה באמת חסר לי ומה הגוף שלי רוצה.

עוד משהו שאני יודעת ומלווה אותי חזק כל השנים, הוא שאין תזונה מסוימת או תוספים שמתאימים לכולם. אני לא מאמינה בפרוטוקולים. אני לא מאמינה בתפריטים על פי מחלה. אני בטח לא חושבת שלכל אחד נכון לקחת אותו מינון מתוסף מסוים. ואני גם יודעת שכל גוף מגיב אחרת לחברות שונות של אותו מינרל או ויטמין.

אז איך יודעים מה הגוף רוצה או צריך?

הידעתם שלמשל יש אנשים שגזר לא טוב להם? או שאין להם בעיה עם מוצרי חלב (בניגוד לטענה הרווחת שזה אלרגן לכל מי שהוא לא פרה)? אז איך יודעים אם הגוף רוצה בטטה או לא? איך יודעים כמה ברזל לקחת ואם בכלל?

בשנים האחרונות גם במדע-רפואה מבינים את זה, ומדברים על החשיבות של תזונה בהתאמה אישית. ויש כיום בדיקה גנטית מהירה שמאפשרת לזהות אילו מזונות ותוספים מתאימים לגוף, ובאיזה מינון. התחום נקרא נוטריגנטיקה, והנה דוגמה לכתבה שפורסמה על זה כבר לפני 8 שנים.

יש גם כל מיני שיטות אלטרנטיביות ותיקות שמאפשרות לבדוק עם הגוף מה מתאים לו באופן אישי – החל מבדיקת שרירים ועד כל מיני מכשירים שבודקים את התדרים של הגוף.  מעבר לזה, יש לכל אחד מאיתנו חושים פנימיים שהם כמו גלאי דרים שעוזר לנו לזהות מה נכון לנו ומה לא. אפשר ורצוי לפתח את ההקשבה לחושים האלו ולגוף.

במקרה הנוכחי בו הרגשתי שהגוף שלי יצא מאיזון ושאני מוצפת מזה, עשיתי משהו שאני עושה אחת לכמה שנים: נעזרתי במיכל פלס שליו; נטורפתית שמתאימה תפריטים ותוספים באופן אינדיבידואלי באמצעות תקשור עם הגוף של המטופל/ת, תוך כדי התייחסות הוליסטית לבדיקות מעבדה.

מקרה בוחן: מה הגוף שלי רצה אחרי הקורונה?

למרות שבדיקות הדם הראו חוסרים בהרבה פרמטרים, באבחון אצל מיכל הסתבר שהגוף שלי לא רוצה (כמעט) שום תוסף!

לא ברזל. לא חומצה פולית. לא בי12 – שומדבר שקשור לאנמיה.

גם לא ויטמין סי או די – או שומדבר שקשור לחיזוק המערכת החיסונית.

והוא גם לא רוצה סידן ומגנזיום ואבץ – מינרלים שלקחתי אחרי הניתוח כדי לעזור לגוף לבנות עצם, עד שפתאום הרגשתי שלא בא לי יותר והפסקתי מעצמי.

הדבר היחיד שהגוף אמר עליו "כן" זה כורוכומין, שהתחלתי לקחת קצת קודם בעקבות דלקת בגיד (גם קשור לפציעה המדוברת).

התועלת של ההקשבה לגוף

אתם יכולים לתאר לעצמכם שהאבחון עם מיכל חסך לי הרבה כסף. זה גם חסך לי אנרגיה – על להכריח את עצמי לעשות משהו שלא התחשק לי לעשות. והוא חסך לי התעסקות עם קניית תוספים והזמנות באינטרנט. שלא לדבר על הנזק שיכול להיגרם מלהכניס לגוף דברים שהוא בכלל לא רוצה.

מעבר לכל זה, הפגישה עם מיכל עשתה לי סדר במה כדאי לי לאכול כרגע ומה לא. ההמלצות התזונתיות היו די דומות למה שהרגשתי באופן טבעי. רק שהשיחה איתה נתנה לי מסגרת, ועזרה לי לבנות תפריט ולהניע את השינוי תזונה שהרגשתי שהגוף שלי מבקש.

משהו שחשוב לדעת על התאמת תזונה ותוספים:

הקשבה פנימית לא נגמרת בפעם אחת. אנחנו כל הזמן משתנים, ולכן גם הגוף צריך דברים שונים בתקופות שונות. למשל – בדרך כלל הגוף שלי אוהב וצריך בשר אדום. הבנתי את זה בסוף תקופת הטבעונות שלי. גם ראיתי את זה בכל מיני אבחונים שעשיתי בעבר, כולל אצל מיכל. למשל באבחון אצלה לפני כמה שנים יצא שהגוף שלי לא מצליח לעכל קטניות ושלא טוב לו עוף. רק בשר אדום ודגים וביצים.

באבחון הנוכחי יצא באבחון שהגוף שלי מבקש חלבון בכל ארוחה כרגע. אבל לא(!) בשר אדום וביצים, וכן עוף וקטניות. זה הפתיע אותי מאוד, אבל באמת פחות בא לי בשר לאחרונה, ואני לא שמה לב שהקטניות מפריעות לי באיזושהי צורה כפי שהיה לפני כמה שנים.

איך מתחילים להקשיב לגוף?

1. מבינים שאין משהו שמתאים לכולם. לכל מזון יש הרכב אנרגטי שונה. לכל אחד מאיתנו יש הרכב אנרגטי שונה. והצרכים שלנו כל הזמן משתנים בהתאם לעונה, צריכת האנרגיה שלנו, מצב נפשי ועוד כל מיני משתנים.
   
   
2. מפסיקים להלחם בעצמנו להכריח את עצמנו לאכול דברים שלא בא לנו רק כי הם "בריאים". לכל אחד יש את מה שבריא לו. ולאכול בתחושה של מאק ועונש זה בטח לא כזה בריא.

רוצה עזרה בלזהות מה הגוף שלך צריך?

מיכל פלס שליו מלמדת איך לתקשר עם הגוף כדי לדעת מה בדיוק נכון לו. יש לה מדריך חינמי שעוזר לעשות את זה, וזה מקום טוב להתחיל בו:

המדריך של מיכל לשמירה על משקל ובריאות מתוך הקשבה לגוף.

מעבר לזה, מיכל כאמור עושה מפגשי אבחון בו היא יכולה להתאים לך תפריט, תוספים ואפילו פעילות גופנית בהתאמה אישית.

ליצירת קשר עם מיכל בוואטסאפ