לפני כמה זמן הלכתי ברחוב ושמעתי אישה אומרת לחברתה: "אפילו שאת חושבת שמתאים לך לפתוח עסק, זה לא נכון לך כרגע". משהו בתוכי מיד התקומם והתכווץ. חשבתי לעצמי: אולי זה החלום שלה ועכשיו היא מסרסת אותה ומקטינה לה את האמונה? מאיפה היא יודעת מה נכון לה ומתי? אולי יש לה את כל היכולת להגשים את זה? כמובן שאני לא יודעת מה היה הרקע לשיחה ומה החברה הזו יודעת או לא, אבל זה הביא אותי לחשוב על הבעייתיות והסכנה שקיימות בייעוץ לאחרים.
אנחנו משליכים את הפחדים שלנו על אחרים
לרובנו יש מחשבות מגבילות כאלו ואחרות, מקומות שאנחנו רואים בהם באופן מצומצם. כולנו לפעמים מקבלים החלטות מתוך פחד או נוחות, במקום לבחור באהבה והתפתחות. כולנו לפעמים מפחדים להעז, וממצים רק חלק מסוים מהפוטנציאל המלא שלנו. לא פעם אנחנו עוצרים את עצמנו מלחשוב ולהגשים בגדול (ובכלל מלהגשים) בגלל האמונות שלנו, שלעתים קרובות מתבססות על ניסיון עבר שכבר אינו רלוונטי. הרבה פעמים אנחנו נותנים לעצמנו עצות שמצמצמות אותנו, וכשאנחנו מייעצים לאחרים מהמקומות האלו – אנחנו עלולים לצמצם גם אותם.
אנחנו לא באמת יודעים מה טוב לאחרים
גם אם היינו לגמרי "נקיים" מאמונות מגבילות ומחששות, אנחנו לא באמת יודעים מה נכון לאחרים. אנחנו לא פעם מתקשים להבין מה נכון לנו, או מגלים רק בדיעבד שמשהו שחשבנו שמתאים לנו – לא מתאים, ולהיפך. על פי תקשורי 'תודעת העל', כל אחד מאתנו מגיע לעולם עם תסריט משלו – תוכנית חיים נשמתית, שמכינה אותנו לייעוד שלנו וכוללת אותו. התוכנית הזו מורכבת מכל מיני "סצינות" שאנחנו רוצים לשחק, וללמוד את עצמנו דרכן. התסריט שלנו סמוי לנו, ועל אחת כמה וכמה הוא אינו ידוע לאחרים. לכן, כשאנחנו מייעצים למישהו אנחנו לא יודעים מה התסריט שלו ומה האפשרויות שקיימות עבורו.
עוד על התסריט הנשמתי לנו, איך יודעים מה נכון לנו – ואיך לעזור לאחרים ולהיעזר בצורה מועילה – בכתבה המלאה.