איך אורן הפך מהומלס לבעל עסק מצליח

זמן קריאה: 10 דקות

אורן מלול היה הומלס מילדות, ובגיל 38, בעקבות פתק בבזוקה, החליט לשנות את חייו. היום הוא בעל עסק להפקת אירועים, מנחה סדנאות העצמה לבני נוער, ונשוי עם ילדים.

החיים כהומלס

איך הגעת לרחוב?

הייתה לי אלימות פיזית ומילולית בבית, ובגיל 9 אמרתי "די, אני לא יכול יותר". החלטתי שאני יוצא לחיים העצמאיים שלי. ברחתי מהבית עם 2-3 דברים. עברתי הרבה תלאות בחיים שלי, הרבה סבל. בכיתה ט' הפסקתי ללמוד.

מגיל 9 עד כיתה ט' חיית ברחוב, או באיזשהו מוסד?

ברחוב.

הלכת לבי"ס כל השנים האלו ואף אחד לא ידע??? הבי"ס לא ידע?

דאגתי להסתיר את זה. היה לי פחד של מה יקרה אם יגלו עלי. הייתי מספר להם שההורים שלי בחו"ל. הייתי תולש בגדים של אנשים מחבלי כביסה כדי להתלבש. הייתי מתקלח בים או בבריכה.

וואו! אני חושבת על זה שעשית את כל זה מיוזמתך, הרי הרבה פעמים הורים רבים עם ילדים כדי שייכנסו למקלחת…

סיגלתי לעצמי משמעת כי ידעתי שאני בכוחות עצמי ואין מי שיתמוך בי. ידעתי להתנהג בצורה נורמטיבית כי מאוד פחדתי מה יקרה אם… פחדתי שיחזירו אותי. זה היה סוד שמור אצלי, שמבחינתי לא הולך להיחשף .

זה פיתח בך המון עצמאות.

לגמרי. זה גרם לי לפתח עור של פיל. הרגשתי שאני חייב לעשות משהו עם עצמי כי אני לא יכול להיפגע יותר ממה שנפגעתי.

אז עד כיתה ט' היית ילד נורמטיבי שהולך לבי"ס ומכין שיעורים, אבל גר ברחוב.

אמרתי לעצמי שאני חייב ללמוד אם אני רוצה יום אחד לצאת מכאן. הסתובבתי בגן מאיר, זה היה אז מקום מוזנח, שם גם עברתי את האונס הראשון. כשהייתי בכיתה ט' אחד הילדים ראה אותי ישן שם ודיווח לבי"ס. למחרת הגעתי לבי"ס וכל הילדים נעצו בי מבטים. אני זוכר את המנהלת עומדת בפתח ומחכה לי – פחד נוראי. עשיתי צעד אחורה ופשוט ברחתי; ברחתי מבי"ס ועברתי חיים מאוד קשים. מחשבות אובדניות, זנות… מגיל 9 עד 38 עברתי מלחמה עם עצמי. הייתי משוכנע שיש לי בעיה פסיכיאטרית, שיש לי דיסלקציה, שיש לי פיגור שכלי. גם אם היית עושה לי אבחון מקצועי ואומרת לי שאין לי, הייתי אומר לך שאת טועה. הייתי נלחם בעצמי כל הזמן, לא האמנתי בעצמי. כל הזמן אמרו לי "אתה ילד רחוב ומה ייצא ממך". אמרו לי שאני 0 ואני לא יכול כלום.

אני רואה הפוך… ילד שמגיל 9 עד 14 החזיק את עצמו ברחוב בלי שאף אחד ידע – זה יכולות מטורפות. אבל אני מבינה למה לא ראית את זה אז.

נכון. יש פה ילד שעבר הרבה מאוד דברים. זה גם היה תקופות של פיגועים ומלחמות, הייתי שם בפיגוע של קו 5, וידידה שלי נהרגה באחד הפיגועים. זה דברים שסחבתי עם עצמי עד המהפך שעשיתי בגיל 38, שהוא מהפך מטורף.

אורן מלול: הפך מהומלס לאיש עסקים מצליח


איך הצלחת לא ליפול לסמים בכל השנים האלו?

שמרתי על עצמי מזה. ראיתי מה זה עושה לאנשים סביבי, גם אמרתי לעצמי: "ראית מה זה עשה לאבא שלך. בגלל זה ברחת מהבית". לא רציתי להגיע למקום הזה ולהיות כמוהו. זה שמר עלי מאוד חזק.

זה לא מובן מאליו שלא השתמש בסמים ברחוב. היו לך חברים שלא היו מכורים?

היו לי, אבל זה נדיר. בואי נודה באמת, רוב ההומלסים בת"א ובארץ משתמשים בסמים ובאלכוהול, מהסיבה הפשוטה – אנחנו עוברים תלאות. המלחמות שלנו זה לא מה נעשה בעוד שנה, אלא איך להעביר את הלילה, איך אני הולך להתקלח, איך אני הולך לאכול.

נשמע שמשהו בפנים שמר עליך כל החיים, הכנת את עצמך לזה באיזשהו מקום…

היום בדיעבד אני מבין את זה ככה. אז לא ראיתי את זה. הייתי בקטע של אני חייב לשרוד, הייתה לי מלחמה הישרדותית מאוד קשה עם עצמי. תוך אמונה מאוד חזקה שאני לא אצליח, שאני כלום, שאני אפס, אני מטומטם, אני פסיכי, אני מכוער, אני שמן. כל הדברים השליליים שיכולתי להגיד על עצמי – אמרתי.

איך הרגשת כשהיית מקבץ נדבות?

הייתה לי המון בושה. הייתי שוכב על קרטון ומסתיר את הפנים שלי, ולא ראיתי את שלהם. מאוד פחדתי מהחיים שלי. פחדתי לחיות, פחדתי לשרוד, כל הזמן פחדים. עד גיל 38 הפחדים שלי ליוו אותי, פחדים של "לאיפה אני הולך עכשיו". ו"מה, אני אמור להיות הומלס כל החיים?"

נקודת המפנה

אז בוא נדבר על מה שהביא לתפנית שעשית בגיל 38. קיבלת פתק בבזוקה… מה היה בו?

בפתק היה כתוב "עד גיל 21 תגיע לירח". אני מסתכל על הפתק, ואני אומר: "אלוהים, על מה אתה מדבר איתי? אני עוד מעט בן 40, לא הגעתי לשום ירח, ולא הגעתי לכלום". ואז הייתה לי מעין התנצחות – ההתנצחות הראשונה, אני ממש זוכר את זה. אני לא יודע אם זה היה תקשור, אולי תקראו לזה אלוהים שלח לי מלאך, אלוהים דיבר איתי, התת מודע שלי… אני לא יודע. אמרתי לאלוהים שאני כלום, ושאם קורה לי משהו עכשיו אף אחד לא יודע מזה… וקיבלתי מסר שאמר "רגע, עצור! אתה מחפש בכל מיני מקומות אבל אתה לא מחפש בתוך עצמך. תעצור את הרכבת שאתה נוסע עליה ותשאל את עצמך. מה עכשיו, מה הכיוון שלך בחיים, לאיפה אתה רוצה להגיע". זו הייתה סטירת לחי בשבילי; טריגר בשבילי לקום ולעשות.

באותה הנקודה, ידעת מה אתה רוצה?

לא. רק ידעתי שאני רוצה להצליח. שאני לא רוצה להיות עוד סטטיסטיקה של הומלס שנזרק בת"א. היה חורף, והיה שלג וקור אימים, והרבה מההומלסים שאני מכיר נפטרו. להומלסים בת"א אין מקום מפלט להסתתר בו. אז אני יושב בים, עם הפתק של הבזוקה, ואומר לאלוהים, "אבל איך? אני לבד". ואלוהים או המלאך, אמר לי, "תיקח גרגיר של חול, ותשים אותו על האצבע. אתה יכול לראות אותו? אין מצב. ככה אתה. כל העולם שלך. התפיסה שלך, ההבנה שלך של אני לא טוב ואני לא בסדר וזה אסור ואני מפגר – כל זה בגרגיר. איך אתה רוצה להצליח כשהאמונה שלך כבר מגבילה אותך וכבר אומרת לך שאתה לא יכול?". הבנתי שאם אני אקח ערימה של חול, פתאום אני יכול להרגיש גרגיר של חול בידיים שלי – פתאום יש לי כוח. אותו הדבר, אם אני אצבור עכשיו כוח, ואני אלמד את כל הסודות, את כל מה שעובד – אין סיבה שאני לא אצליח.

ואז באה התובנה השלישית שאמרה לי: "חביבי, אתה רואה את המים? זה או לשחות לחוף ולהגיד 'אני יכול'. או להגיד 'אני לא יכול' ולטבוע בתוך המים האלו. במה אתה בוחר?" בחרתי לעשות צעד, ואמרתי לעצמי שלחוף המבטחים שלי אני אגיע. וזה בדיוק מה שקרה. אנשים לא עוצרים לשים לב לסימנים האלו. אנחנו מקבלים מסרים מהיקום, ואנחנו לא שמים לב. אנחנו מזלזלים בהם מרוב שאנחנו כבר רגילים לקבל מסרים.

מסר בבבזוקה
מסר בבזוקה


המהפך

אז מה קרה בעקבות התובנות האלו?

הייתה לי עגלה, ופשוט זרקתי אותה. אמרתי שאני לא רוצה את זה יותר, והתחלתי לרוץ.

כמו פורסט גאמפ 🙂

לגמרי. אני רץ ואני לא יודע לאן אני רץ. אין לי מושג באותו הרגע. הומלס, בן 38, ברחוב מגיל 9, פשוט רץ. הרגליים שלי הגיעו לאינטרנט קפה בקינג ג'ורג' בת"א, ואמרתי לבעל בית הקפה: "אני אשטוף לך את הכלים שעתיים, אני אשטוף לך את הרצפה ואבריק לך אותה עם הלשון – תן לי שעה! שעה על האינטרנט. לא יותר." והוא מסתכל עלי, הייתי מסריח, לא מקולח, 25 קילו יותר – גוץ. והוא הסתכל עלי ואמר :אתה יודע מה? קח". נכנסתי לגוגל וכתבתי: "מהו סוד ההצלחה?". חיפשתי איך זה שאני, שיש לי 2 ידיים, 2 רגליים, מוח, פה.. הכול – איך זה שאני לא יכול מצליח כמו בנאדם שהוא היום מיליונר. נחשפתי להרבה דברים – לטוני רובינס ולעוד המון מנטורים ול-NLP ולעוד הרבה שיטות. התחלתי לחקור לעומק מה סוד ההצלחה. מאז אני כל הזמן ממשיך לקרוא וללמוד.

באותה השעה באינטרנט לא נחשפת לכל זה… מה היה באותה השעה?

חיפשתי אי-בוקים וחוברות שאני יכול להוריד ולקרוא. הדפסתי וקראתי והתעמקתי. ואז עצר אותי הדבר הבא – השאלה מה אני רוצה. ואמרתי שבא לי להיות צלם, שאני רוצה לעשות מגנטים. ראיתי סביבי אנשים עם מצלמות, זה תמיד עניין אותי, תמיד הרגשתי חי עם מצלמה. אז חסכתי כסף מהעבודה ברחוב וקניתי מצלמה, והתחלתי לצלם אנשים ברחוב. אני זוכר את ה-10 ₪ הראשונים שקיבלתי מצילום, זה היה כמו לקבל מיליון דולר. לקבל כסף מעבודה ולא מקיבוץ נדבות. אני לא פושט יד, אלא דורש את מה שמגיע לי. ראיתי מסגרת של עץ שאהבתי, ואמרתי זאת המסגרת שאנשים הולכים לקבל באירועים ולהצטלם דרכה. אני חייב להגיד שאני אחד האנשים שפיתחו את זה, היום רוב המגנטים עובדים באותה השיטה. התחלתי לעבוד באירועים עם המגנטים. באירוע הראשון והשני עוד הייתי ברחוב. אחרי האירוע השלישי כבר הצלחתי להשכיר דירה.

איך היה לך כסף לדירה בת"א???

צילום מגנטים זה 1200 ₪, אפשר למצוא דירה במחירים כאלו.

זה אומר שידעת שכל חודש ייכנס כסף.

ידעתי שאני הולך לקרוע את עצמי ולהילחם. אם פעם נלחמתי כדי להישאר ברחוב, היום המלחמה שלי היא אחרת – להצליח. ידעתי שאני לא הולך לוותר על עצמי, אני לא הולך לפרוש. יום אחד ניגש אלי ילד, חולה לוקמיה, שאעשה לו מגנטים לאירוע. אני כילד לא ידעתי מה זה לחגוג. הסתכלתי עליו ואמרתי "ריבונו של עולם, זה לא יכול להיות שאני אתן לילד בן 13 למות בצורה כזאת. לא מקובל עלי". נכנסתי לחדר וירדו לי מלא דמעות, לא יודע מאיפה. ואז יצאתי אליו, ואמרתי לו "אני לא יודע איך, אלוהים יישלח לי את מה שצריך, אבל אני הולך להפיק לך את כל האירוע". מצאתי את עצמי עושה לו הפקה עם אייל גולן, שרית חדד, ליאור נרקיס ועוד כל מיני אמנים שבאו לעשות לו שמח. בד"כ בעל האולם סוגר את השלטר בחצות, וכאן וכולם נשארו וחגגו עד 4 בבוקר. מאז אני מחויב כל שנה למעשר – לאירוע שאני מפיק עבור ילד חולה סרטן. אם יש ילד או ילדה חולי סרטן שקוראים את זה, שאין להם כסף לעשות בר מצווה, אז מוזמנים לפנות אלי. אני מבטיח שתקבלו. אחרי האירוע הזה המשכתי לעשות מגנטים, אבל בתת מודע הייתי נעול על מה אני רוצה לעשות. ניגשתי באחד האירועים שעבדתי בהם למפיק, ואמרתי לו: "את זה אני רוצה! אני רוצה להיות מפיק! זה מה שאני באמת רוצה!" והוא אמר לי "בחייאת דינק, יש לנו אירוע עוד חצי שעה, לך תחפש אותי שם בסיבוב, תגיד לי אם מצאת". הזלזול הזה עיצבן אותי כל כך. אמרתי לו "תודה, זה שאתה אמרת לי שאני לא מסוגל, זה רק מוכיח לי שאני אלחם. אני אוכיח לך שאני מסוגל. ויותר מזה, יום יבוא ואני אעסיק אותך כמפיק אצלי בעסק". זה לימד אותי משהו מטורף: תצעק את החלום של לעולם. אז באותו רגע צעקתי שאני רוצה להיות מפיק, אבל הייתה לי בעיה: 12 שנ"ל – אין לי. בגרות – אין לי. צבא – בטח שלא. והאמת, כלום אין לי. למחרת כבר התחלתי לעשות טלפונים ולחפש מקום ללמוד. הלכתי לכמה בתי ספר ואמרו לי שאי אפשר לקבל אותי. ואז אמרתי: לא אכפת לי. אני הולך ללמוד! אני לא שואל, אני קובע עובדה. הלכתי לאוניברסיטה הפתוחה, וישבתי שם מול אביתר כהן, אחד המורים המדהימים בעולם, ואחד המפיקים שאני הכי מחזיק מהם, ואמרתי לו: "תשמע, אני מפה לא זז. אתה רוצה לקבל אותי? אני אשלם את הכסף ואכנס. אתה לא רוצה? אני אכנס דרך החלון לשיעורים ואלמד ככה. איך שאתה רוצה, אבל אני הולך ללמוד פה. הוא הסתכל עלי בחיוך ממזרי ועם אצבע מנצחת ואמר לי: "אתה חוצפן! רק חוצפנים מצליחים! רק מי שמעז לצעוק עלי יכול להצליח".

התקבלת 🙂

התקבלתי וסיימתי את האוניברסיטה.

כמה זמן זה היה אחרי מקרה הבזוקה?

תוך כמה חודשים הכול היה. כבר עבדתי באירועים, גרתי בדירה שכורה, התחלתי ללמוד. אנשים שואלים איך עשיתי כזה מהפך בחיים תוך כמה שנים. אני אומר שלפעמים צריך לעצור – באמת לעצור; לעצום את העיניים, לנשום נשימות עמוקות, ולשאול את עצמך: "האם זאת הדרך שלי?" אם זאת הדרך שלך – קום ותעשה אותה. אם לא – זוז משם. ההצלחה קיימת לכולם. גם צעד קטן זו הצלחה. יש לי ילדה בת חצי שנה, היא מחזיקה כדי לעשות צעדים. אני קורא לזה צעדי סטפס – להתקדם צעד צעד. אני לא בונה את עצמי לעוד 20 שנה או 10 שנה, אני בונה את עצמי בהדרגה, לאט לאט, עד לרמה הכי גבוהה.

כ"כ הרבה פעמים אנשים מכוונים גבוה ואז מפחדים לעשות צעד כי זה נראה רחוק.

אנשים מפחדים כי הם רואים מרחק שגדול עליהם ב-300 מעלות. אבל אם תסתכל על חודש-חודשיים מהיום, הצעד הזה לא נראה כזה מפחיד. היום יש לי חברה להפקת אירועים מכל הסוגים – מעל 300 איש. המטרה שלי היא להגיע לאירועים מאוד גדולים, חצי מיליון ויותר. בהתחלה עשיתי כל אירוע. היום יש לי מיקוד ברור לאן אני הולך. אני יכול לשבת חצי שנה בלי עבודה, ואני לא אקח עבודה שהיא לא זה. גם יש לי היום אפשרות כלכלית להגיד לא. היום חוץ מלהיות מפיק גדול ועוצמתי, אני גם מנחה סדנאות לנוער. השאיפה שלי היא לקחת בני ובנות נוער במצבי סיכון כמו שאני הייתי, ולהראות להם דרכים להצליח. אני רוצה לעשות איתם דרך משמעותית בשביל המסע שלהם. אני קורא לזה "המסע אל עצמי". לדעת מאיפה אני מגיע, לאיפה אני הולך, מה המטרה שלי בחיים, לאיזה כיוון אני שם את הפוקוס הגדול שלי.ואיך בדיוק אני נוגע בחיים בעוצמה הפרטית שלי.

אורן מלול בהרצאה


אתה גם נשוי היום…

יש לי משפחה, יש לי אישה מדהימה, היא העוגן המשמעותי שלי.

איך הכרתם?

יום אחד אני יצאתי החוצה, ראיתי אותה ואמרתי לה: "אני לא יודע אם זה להיות חוצפן, אבל אני רוצה להודות שאני רוצה ממך סטירה. אני אגיד לך גם למה: כי את הולכת להיות אשתי לעתיד". היא גרושה וראיתי אותה עם שני ילדים, אבל לא הייתה לי שאלה. ידעתי. אחרי שנה ומשהו התחתנו. היום יש לנו גם ילדה משותפת בת חצי שנה. לא חוויתי לפני זה זוגיות, אהבה. גם לא דייטים. היא הייתה הראשונה. הייתי בחוסר בטחון. לפני שפגשתי אותה עברתי איזשהו תהליך עם עצמי בנושא של זוגיות.

כמה זמן אחרי מקרה הבזוקה פגשת אותה?

משהו כמו חצי שנה.

וואו!

היה לי מאוד חשוב לעשות תיק-תק את מה שאנשים עשו ב-40 שנה. לא היה לי את הזמן הזה. זה היה עכשיו או לעולם לא.

יש לך גם בית ממה שהבנתי, נכון?

למעשה זה בית שלה, שאני חתום עליו. אז תוך שנה וחצי מהבזוקה, כבר היית נשוי, עם עסק, בית, ילדים… אני אומר לאנשים שרוצים להצליח: הרצון שלכם זה נחמד, השאלה מה אתם עושים עם זה. לא מספיק לרצות, צריך לקום ולעשות – וזו עבודה קשה. שום דבר לא קיבלתי במתנה או בחינם.

אני מניחה שלא הכול ורוד, שהיו לך קשיים. מה עזר לך בדרך?

מי שיגיד לך שאין לו פחד – משקר. אין דבר כזה. הפחד תמיד קיים, אבל הוא מה שמניע אותי. אם אני אגיד אני מפחד לעשות את הדבר הזה – אני יכול ללכת אחורה. אני לא רוצה לחזור למקום שהייתי בו. אז אני הופך את זה לדחף להמשיך קדימה. אני אומר לאנשים שאומרים לי שאי אפשר להצליח: תעצרו את הרכבת, תיקחו את ה"אי אפשר", תוסיפו לו 'ך', ותהפכו את זה לאיך אפשר. הקו של ה-ך מקרקע אותך למטה. אני כל הזמן קורא ספרים, לומד… לאחרונה שואלים אותי הרבה מה זה שפע… שפע זה שים פה עין. לשים לב כל הזמן למקום שהיקום שולח לך אותך להיות בו. שם נמצא השפע.

אחד הקוראים של הבלוג ביקש שאשאל אותך: איך עברת מתודעת חוסר לתודעת שפע?

מאוד פשוט, ברגע שהבנתי שהכול הוא באחריותי; אני לא יכול להאשים את אף אחד במה שקורה לי בחיים. אני סובב את החיים שלי והחיים שלי סובבים אותי; אני צריך לשים את עצמי בפוקוס במרכז, וכל מה שקורה הוא אני. כשאני מבין את זה, אני יכול לשנות את התודעה שלי מחוסר לשפע. ברגע שהבנתי שאני אחראי לחוסר שלי, זה שינה לי את הפאזה. היום גם אם אני במצב של חוסר ואין לי אני נוהג לתת. כי אני מאמין שהיקום שולח אלינו כל הזמן דברים. אם אני לא אשקיע בעצמי, אני לא יכול לצפות שהיקום יישלח לי חזרה. אז אני חייב להשקיע בעצמי – אם זה בלבוש שלי, ואם זה בעסק שלי, ואם זה בהתפתחות שלי, ואם זה באישה שלי.

גם כשאתה במינוס?

צריך להיות מחושב.

אז איך אתה בוחר אם כן להוציא או לא?

אני שואל אם זה יתרום לי כרגע להוציא על הדבר הזה. אם התשובה היא לא, אז כנראה שזה לא מיועד לי כרגע. אבל אם כן, גם אם אני במינוס אני אוציא על זה.

לסיכום, יש לך משהו להגיד לקוראים?

המסר שלי הוא אתם יכולים לעשות כל מה שאתם רוצים – רק תקומו ותעשו. ואנחנו צריכים לחגוג את הצלחות הקטנות שלנו. זה לא ברור מאליו שקמנו, שאנחנו נושמים. זה לא ברור מאליו שהצלחת. אל תהיה חוצפן, קום ותחגוג את זה! תגיד "אני יכול, אני פנטסטי, אני אדיר!". אני אשמח אם הקוראים יגיבו ויישאלו שאלות. הטלפון שלי תמיד פתוח, אפשר להתקשר אלי. אני אשמח לענות על כל שאלה כי זו השליחות שלי. עברתי את מה שעברתי כדי ללמד אחרים ולהעביר את זה הלאה.

~~~

המספר של אורן: 054-6273807

דף הפייסבוק של אורן

אפשר לשאול את אורן שאלות כאן בתגובות או ליצור איתו קשר ישירות. הוא יישמח לענות!

~~~

רוצה לגלות מה הרצון האמיתי שלך ולחזק את האמונה ביכולות שלך?
כאן יש שאלות שיכולות לעזור לך בדיוק בזה.

רוצה עוד השראה, ידע וכלים להגשמה?

למי עוד הפוסט יכול לעזור לדעתך?

שיתוף יעזור לו להגיע לאנשים המתאימים

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב facebook

נעים מאוד,
אני מיכל

דרך הבלוג הזה אני רוצה לתת לך אומץ, ידע וכלים להקשיב פנימה ולהגשים את עצמך – בדרך המתאימה לך ולמגמות העולם החדש.
כדי להכיר אותי יותר >

רוצה עוד השראה, ידע וכלים להגשמה?

משאירים פה מייל ומקבלים:

  • לקט של הפוסטים הכי מקדמים 
  • עדכון כשיוצא תוכן חדש
  • הטבות מיוחדות למנויים
  • אוויר טרי להגשמה ;)
סגירת תפריט
×

עגלת קניות

ציפור של לוגו של מיכל פולת אוויר להגשמה

כיף שכתבת לי!

אחזור אליך בקרוב

רוצה להיעזר בי לצעד הבא שלך?
חסר לך פרטים כדי להחליט? בא לך פשוט לשתף אותי במשהו?

אפשר לכתוב לי דרך הטופס,
או לוואטסאפ בלחיצה כאן:

כדאי לפרט כמה שיותר כדי שאוכל לענות לך בצורה מדויקת יותר.
אפשר בשמחה לשלוח לי הודעה ארוכה.

רוצה להיעזר בי לצעד הבא שלך?
חסר לך פרטים כדי להחליט? בא לך פשוט לשתף אותי במשהו?

אפשר לכתוב לי דרך הטופס,
או לוואטסאפ בלחיצה כאן.

כדאי לפרט כמה שיותר כדי שאוכל לענות בצורה מדויקת יותר.
אפשר בשמחה לשלוח לי הודעה ארוכה.

ציפור של לוגו של מיכל פולת אוויר להגשמה

כיף שכתבת לי!

אחזור אליך בקרוב

מה בא לך לעשות עכשיו?

דילוג לתוכן